Search Results

בשבועות האחרונים זמני בידי (קוראים לזה פנאי), ואני מוצאת את עצמי מבלה שעות ארוכות במטבח הביתי, כמו פעם, לפני התקופה שבה עבדתי כל כך הרבה שלא היה לי כל זמן להשקיע בבישול כתחביב. מתמסרת מחדש לתשוקה שלי. וכך אני מוצאת את עצמי הוגה ויוצרת מנות וארוחות שכאילו יצאו מאיזו תכנית בישול בטלוויזיה... המנה הזו של הפטריות והביצה העלומה על מצע פולנטה היתה מורכבת ומאתגרת במיוחד. את הפטריות והפולנטה אמנם אפשר להכין מראש, אבל הביצים... הו הביצים... גיליתי פטנט מדליק לבישול הביצים כך שיהיו עלומות ומקסימות כל כך, רק מה? צריך לעשות להן בייביסיטר במשך כל זמן הבישול, שעה תמימה. וזה חייב לקרות ממש לפני ההגשה... כן. אז בשישי בבוקר, כשבישלתי את כל שאר הבישולים, עשיתי בייביסיטר לביצה אחת, רק כדי לבדוק שהפטנט אכן עובד. עבד. ואחה"צ - אחרי השנ"צ (שנת קודש של שישי בצהריים) וממש לפני שישבנו לאכול - בישלתי את הביצים לארוחה עצמה. והאמת שהן יצאו כל כך מוצלחות, שכל בני הבית הכריזו - היה שווה את הטרחה... ואני - בצניעותי - מסכימה איתם. תראו איזה יופי של מנה. זו מנה קצת מורכבת, נכון, אבל זה אפשרי. את הפולנטה והפטריות אפשר להכין מראש, וברגע האחרון צריך לטפל רק בביצים. אפשר לעשות את זה תוך כדי עריכת השולחן וההכנות האחרונות. כי אתם יודעים איך זה בבייביסיטר, רק להעיף מבט מדי פעם, זה לא שצריך לערבב משהו על הכיריים במשך שעה. אז אם אתם מתכננים איזו ארוחה חגיגית במיוחד, (רצוי כזו שמספר האורחים בה אינו גדול מדי, אני הכנתי לששה סועדים) - הנה לכם מתכון רושם מנצח. אז מה נצטרך? לפולנטה 2 כוסות ציר 2 כוסות מים 1 כוס סולת 25 גר' חמאה 100 גר' פרזמן מלח לפטריות 2 סלסילות של פטריות (רצוי סוגים שונים) 2-3 כפות שמן זית 2-3 שיני שום כתוש 2-3 ענפים של טימין טרי 1 כף שמיר קצוץ דק מאוד מלח, פלפל שחור גרוס טרי לביצים ביצים כמספר הסועדים + 2 ביצים לנסיונות. חשוב מאוד מאוד שהביצים תהיינה כמה שיותר טריות! צידנית קטנה סיר קטן (עם מכסה) שנכנס בנוחות לתוך הצידנית מדחום לבישול ומה עושים? לפני שנתחיל במתכון עצמו, אני רוצה לאמר כמה מילים על ציר באופן כללי. אנשים רבים כולל בשלנים טובים, מוותרים על הכנת מנות כאלה ואחרות ברגע שהם נתקלים בציר ברשימת המצרכים, אבל אין צורך להיבהל. יש כמה וכמה דרכים להתמודד עם הנושא. אפשרות א‘ – מכינים מרק עוף? כבר יש לכם התחלה של ציר. אני מציעה להכין את המרק בסיר גדול יותר. כאשר המרק מוכן להעביר כ-1.5 ליטר (6 כוסות) של מרק מסונן לסיר קטן ולהמשיך לבשל בבעבוע עדין, עד שהמרק מצטמצם ומאבד כ-1/3 מהנפח שלו. יתקבל 1 ליטר של ציר משובח. מצננים ושומרים במקפיא בקופסאות של 1/4 או 1/2 ליטר. בשעות הצורך – מפשירים ומשתמשים. אפשרות ב’ – קונים ציר מוכן. נכון, על מדפי הסופר בארץ לא נמצא ציר נוזלי בקופסת קרטון כמו שרואים תמיד בתכניות בישול זרות, אבל מצאתי משחת ציר בקופסה שעושה עבורי עבודה נהדרת כבר שנים. למי שמחפש – זה מוצר של Knorr ואצלנו בסופר הוא ממוקם לצד אבקות המרק למיניהן. (גילוי נאות: לא שילמו ואפילו לא יודעים שאני כותבת עליהם. סתם מוצר שאני אוהבת ושמחה לשתף) ציר מוכן אפשר למצוא לפעמים גם בקצביות איכותיות (בד”כ הוא נמכר קפוא). אפשרות ג’ – אבקת מרק. אני באופן אישי לא משתמשת בכלל באבקת מרק ויש לי הרבה הסתייגויות מהמוצר הזה, אבל אם אתם משתמשים ואוהבים את הטעם – גם זה יכול להיות פתרון לעת מצוא. אפשרות ד’ – אפשר מים? לא הייתי מחליפה את כל כמות הציר מים, אבל אפשר להחליף כוס אחת במים והשניה בחלב. המתכון ממילא מכיל חמאה וגבינות. ועכשיו, כשיש לנו ציר מוכן, אפשר להתחיל בהכנת המתכון. להכנת הפולנטה 1. בסיר בינוני מרתיחים את המים עם הציר. 2. כשהנוזלים רותחים - שופכים פנימה - בהדרגה! כל פעם כמות קטנה - את הסולת תוך כדי ערבוב רציף במטרפה. 3. אחרי שכל הסולת בתוך הנוזל, ממשיכים לערבב עוד קצת עד שלא יהיו בכלל גושים. 4. מנמיכים להבה, מכסים את הסיר ומבשלים כ-10 דקות עד שהתבשיל מסמיך. מדי פעם בודקים ומערבבים. 5. הסמיך? מצויין. זורקים פנימה את החמאה (חתוכה לקוביות קטנות), ואת הפרמזן המגורר ומערבבים היטב עד להמסה מלאה. 6. טועמים וממליחים במידת הצורך. קצת קשה לתת כאן כמויות כי זה תלוי במליחות של החמאה והגבינות. פשוט תטעמו עד שיהיה לכם מדוייק. 7. את התערובת משטחים בתבנית (עובי הפולנטה צריך להיות לפחות 3 ס"מ), מכסים ומעבירים למקרר. 8. ממש לפני ההגשה (בזמן שעושים בייביסיטר לביצים) - מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות). מעבירים את הפולנטה מהמקרר ישירות לתנור (ללא הכיסוי), ואופים במשך 15-20 דקות. וכך זה נראה אחרי האפיה, מסומן למנות. להכנת הפטריות 1. מנקים את הפטריות (לא לשטוף במים, רק לנגב קצת) וחותכים אותן לחתיכות גדולות יחסית. 2. מחממים במחבת גדולה שמן זית ומוסיפים את השום. מטגנים דקה-שתיים (להיזהר שלא ייחרך). 3. מוסיפים למחבת את הפטריות מערבבים מעט, מוסיפים עלעלים מ- 2-3 ענפים של טימין טרי, ממליחים ומפלפלים. מוסיפים 1/4 כוס מים ומבשלים עד לאידוי מוחלט של כל הנוזלים. 4. מוסיפים את השמיר הקצוץ, טועמים ובמידת הצורך מתקנים תיבול. מעבירים לקערה ושומרים בצד עד למועד ההגשה. להכנת הביצים העלומות מבלי להכנס להסברים כימיים מפורטים של קרישת סוגי חלבון שונים בטמפרטורות כאלה ואחרות - כל הרעיון כאן הוא לבשל את הביצים בטמפרטורה קבועה (63-68 מעלות) למשך שעה. אז איך עושים את זה? מתחילים בהכנה כשעה לפני ההגשה. 1. בסיר קטן שמכיל בנוחות את כמות הביצים הנחוצה + 2 ביצים נוספות ממלאים מים ומחממים עד לטמפטורה של 80 מעלות בערך. במקביל מרתיחים מים בקומקום ומתארגנים גם על קנקן קטן של מים קרים מאוד. 2. כשהמים מגיעים לטמפ' של 80 מעלות - מסירים מהאש ומכניסים לתוך הצידנית. מכניסים את הביצים בעדינות רבה פנימה (שלא יישברו) ומודדים טמפרטורה. מוסיפים מים חמים או קרים לפי הצורך עד לטמפרטורה של 68 מעלות, לא יותר. משאירים את המדחום בתוך הסיר להמשך מעקב ובקרה. מכסים את הסיר וסוגרים את הצידנית. 3. מדי כמה דקות פותחים את הצידנית ובודקים את מצב המדחום. כאשר הטמפרטורה יורדת מתחת ל-63 מעלות - מוסיפים עוד מים רותחים (אם צריך מרוקנים קצת מים מהסיר) כדי להעלות את הטמפרטורה בחזרה ל-68 מעלות. אם הוספתם יותר מדי מים חמים - מתקנים מיד עם תוספת של מים קרים. 4. כעבור 50 דקות - בודקים ביצה אחת. מוציאים מהסיר ישירות לקערה עם מי קרח כדי להפסיק את הבישול. מקלפים חלק ושופכים את הביצה בעדינות החוצה. הביצה תהיה רכה מאוד, אבל החלבון צריך להיות מבושל. אם זה המצב - מוציאים מיד את כל הביצים לקערת מי קרח. אם עדיין לא מבושל - נותנים לביצים עוד כמה דקות ובודקים ביצה נוספת. השאיפה היא להגיע למצב של חלבון עשוי וחלמון נוזלי, הנה כך: 5. נשמע לכם מסובך? יש עוד כמה שיטות להכנת ביצים עלומות, אולי תתחברו יותר לשיטה אחרת... אני ממליצה על הכתבה הזו של עוז תלם, אחד הבלוגרים המוכשרים והאהובים עלי או ההדגמה הזו של ג'יימי אוליבר, השף הנערץ עלי. ועכשיו כשכל המרכיבים מוכנים - אפשר לצלחת. הרכבת המנה 1. את הפולנטה האפויה חותכים לריבועים כמספר הסועדים. מניחים ריבוע אחד על כל צלחת. 2. על כל ריבוע של פולנטה עורמים תלולית של פטריות (במידת הצורך מחממים קצת את הפטריות, אפשר גם במיקרו). 3. יוצרים בור קטן במרכז הפטריות ושופכים פנימה את הביצה העלומה. 4. מעטרים בענף קטן של טימין. ומגישים מיד. ואחרי כמה דקות... #פטריות #פולנטה #ביצים #מטבח_איטלקי

עוגת שכבות נפלאה המשלבת בין בצק ברטון, מרציפן, מרקחת דובדבנים (תמיד בעונה...) ומקצפת עם אגוזים. כל מרכיב בעל קסם אישי משל עצמו, והשילוב - ממכר. נתחיל בבצק. ייחודו של בצק הברטון בכמות גדולה יחסית של חמאה וחלמונים שמעשירים מאוד את טעמו ותוספת של אבקת אפיה שגורמת לו להיות אוורירי מאוד אחרי האפיה. כמעט כמו עוגה. המרציפן... מה כבר אפשר לאמר על ממתק שהוא גולת הכותרת של כל הממתקים מבחינתי ואפילו מתחרה באהבת חיי - שוקולד מריר איכותי אמיתי. לא חייבים להכין מרציפן בבית, אפשר בהחלט לקנות מרציפן גולמי מוכן, רק שימו לב שיהיה איכותי. איכות המרציפן נקבעת בהתאם ליחס בין השקדים הטחונים לסוכר (בכל מוצר שמכבד את עצמו יהיה פירוט). אני ממליצה לרכוש מרציפן שיהיו בו לפחות 50% שקדים טחונים. הריבה היא למעשה אחת השיטות העתיקות והפופולריות ביותר לשימור פירות. פירות כמו משמש או דובדבן, שמבשילים בבת אחת ועונתם קצרה מאוד, ממש מבקשים שנשמר אותם. אם הכנתם ריבה - הנה דרך מקסימה לנצל אותה, וגם אם אתם לא מכינים ריבות - אל תוותרו על העוגה. אם יש לכם בסביבה ריבה איכותית (אבל ממש איכותית, עם פירות אמיתיים ולא כל מיני מרכיבים שלקוחים מהמעבדה לכימיה...) - אתם מוזמנים להשתמש בה. אני השתמשתי בריבת דובדבן בוויסקי מסדרת המוצרים הטבעיים של בית יצחק (לא, אין כאן שום קידום, הם לא משלמים לי ואפילו לא יודעים שאני כותבת על הריבה שלהם, אבל הריבה באמת מצויינת). אפשר להשתמש כמובן בכל ריבה אחרת. ולבסוף - מקצפת האגוזים. קצף של חלבונים עם סוכר, תוספת של אגוזי מלך טחונים... (מישהו אמר פסח?) מה כבר יכול להיות רע? והתוצאה הסופית באמת מרשימה, לא? אז מה נצטרך? לבצק ברטון 150 גר' חמאה רכה בטמפרטורת החדר 150 גר' (3/4 כוס) סוכר 4 חלמונים (את החלבון שומרים לשימוש בהמשך המתכון) 210 גר' (1.5 כוסות) קמח 1 כפית גדושה אבקת אפיה 200 גר' מרציפן גולמי איכותי (לפחות 50% שקד טחון) 250 גר' ריבת דובדבנים איכותית (או כל ריבה אחרת שאוהבים, אבל שתהיה איכותית) למקצפת 4 חלבונים (שמרנו מהבצק) 100 גר' (1/2 כוס) סוכר 150 גר' (בערך 1 כוס) אגוזי מלך טחונים ומה עושים? 1. מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות). משמנים תבנית אפיה עגולה בקוטר 26 ס"מ. 2. מכינים את הבצק: מכניסים לקערת מיקסר עם בוחש גיטרה (K) את החמאה והסוכר ומערבבים עד שמתקבל קרם אחיד. מוסיפים את החלמונים אחד-אחד וממשיכים לערבל על שהתערובת אחידה. מוסיפים את הקמח עם אבקת האפיה ומעבדים רק עד שהוא נטמע בתערובת, ולא יותר. 3. מוציאים את הבצק מהקערה ומשטחים בתבנית המשומנת. 4. מכניסים לתנור החם ואופים במשך 20 דקות, עד שהבצק זהוב בהיר. מוציאים מהתנור ומצננים מעט. מנמיכים את חום התנור לחום בינוני-נמוך (160 מעלות). 5. מרדדים את המרציפן לעיגול בעובי של כחצי ס"מ ובקוטר 20 ס"מ או שפורסים ממנו פרוסות בעובי חצי ס"מ. מניחים את המרציפן על הבסיס האפוי והמצונן. משאירים שוליים של בצק ללא מרציפן. 6. יוצקים את הריבה על המרציפן (שכחתי לצלם את השלב הזה). במידת הצורך אפשר לחמם את הריבה כחצי דקה עד דקה כדי שתהיה קצת יותר נוזלית ויהיה נוח יותר לעבוד איתה. שימו לב שהריבה לא תתחמם יותר מדי, כי אז תהיה ממש נוזלית וזה כבר לא יהיה כל כך נוח לעבודה. 7. מקציפים את החלבונים בקערת מיקסר בעזרת בלון הקצפה. מוסיפים את הסוכר בפעמיים-שלוש בהדרגה, תוך כדי הקצפה, ממשיכים להקציף את שהמקצפת מבריקה ויציבה מאוד. 8. מקפלים את תוך המקצפת בעדינות רבה את האגוזים הטחונים. 9. משטחים את המקצפת בתבנית מעל הריבה. אפשר להחליק את החלק העליון או ליצור גבשושיות ופסגות אקראיות (לדעתי הרבה יותר יפה). 10. מכניסים לתנור ואופים במשך 25-30 דקות, עד שהמקצפת מזהיבה. מוציאים מהתנור ומצננים. מעבירים סכין חדה בין העוגה לתבנית ומחלצים אותה בזהירות. עד ההגשה שומרים במקרר מכוסה היטב. ואז מגישים... וכל מילה נוספת מיותרת...

מי לא אוהב פטריות? שלא לדבר על התחביב הרומנטי של ליקוט פטריות אחרי הגשם... כן, לא רק באירופה, גם כאן בארץ ישראל. אבל אני - ויסלחו לי כל חובבי הליקוט למיניהם - לא ממש בענין. לא בגלל הגשם, ולא בגלל הבוץ, אלא פשוט בגלל הענין הזה של הפטריות הרעילות. יש די הרבה כאלה ונדרשת מומחיות די רצינית, וכשהמומחים חוזרים ואומרים "אם יש ספק - אז אין ספק", אני שואלת את עצמי ואתכם - בשביל מה להסתכן? השווקים והמרכולים מציעים לנו שפע פטריות - טריות או מיובשות - ממינים וסוגים שונים בכל ימות השנה. אף אחד מהם לא רעיל, וזה וודאי, אז אני בוחרת באופציה שהיא גם הפשוטה יותר וגם בטוחה יותר. ושמישהו יגיד לי משהו... וכך הצטיידתי לי השבוע (בלי לחכות לגשם הראשון) בשתי סלסילות של פטריות שמפיניון גדולות, לבנות ויפות במיוחד, בדיוק כאלה שמתאימות למילוי. פטריות ממולאות הן מתכון מנצח. זו לא מנה עיקרית לארוחת חג, כמובן, אבל בהחלט אפריטיף נחמד, שידרוג מדליק לכל ארוחת בוקר או בראנצ' ותוספת מרוממת לכל מזנון אנטיפסטי. אז מה נצטרך? (ל-6 סועדים) 2 סלסילות של פטריות שמפיניון גדולות, לבנות ומוצקות. 2 כפות פרמזן מגורר 2 כפות גבינ"צ נוספת מגוררת מכל סוג שאוהבים 1 שן שום כתושה 2-3 כפות ירק (שמיר, פטרוזיליה, עירית) 1/2 ביצה טרופה 6-8 יח' ערמונים קלופים מעט שמן זית. ומה עושים? 1. קוטמים בזהירות את רגלי הפטריות, בלי לפגוע בכיפה היפה שלהן. את הכיפות מסדרים בתבנית משומנת. 2. את רגלי הפטריות קוצצים דק מאוד ומעבירים לקערה. 3. מוסיפים לקערה את הגבינות המגוררות, הירק הקצוץ, השום והתבלינים + 1/2 ביצה טרופה. מערבבים היטב לתערובת אחידה. 4. מפוררים פנימה את הערמונים. פירורי הערמונים צריכים להיות גדולים יחסית, כדי שאפשר יהיה לנגוס בהם ולהרגיש אותם, בלי שילכו לאיבוד בתוך התערובת. 5. ממלאים את ראשי הפטריות בתערובת. אפשר בכפית קטנה ואפשר עם שק זילוף שיש לו פתח גדול דיו שגם פירורי הערמונים יעברו בו. אני מעדיפה את האופציה של שק זילוף. 6. מברישים את הפטריות המוכנות במעט שמן זית, ומכסים את התבנית ברדיד אלומיניום. *** עד כאן אפשר להכין מראש. לכסות היטב את התבנית ולהכניס למקרר. 7. מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות). מכניסים את התבנית עם הפטריות למשך 20 דקות. בודקים שהפטריות רכות ומוכנות לאכילה, ובמידת הצורך מוסיפים עוד כמה דקות של אפיה. 8. מעבירים לצלחת הגשה ומגישים חם. #ארוחה #גבינות #מתכון #פטריות #צמחוני #אנטיפסטי #מסיבתתה

החבוש הוא מסממני הסתיו המשמחים ביותר עבורי. לא רק בגלל שהקיץ (סוף סוף) מפנה את מקומו לחורף, אלא גם ובעיקר בגלל שזה הזמן להתענג על לפתן החבושים המהמם של אמא. רבים מסתייגים מהתעסקות עם חבושים, ואני יכולה להבין. הפרי הטרי אינו מתאים לאכילה - הוא קשה מדי ועפיץ מדי, ואין בו שום הנאה. ממש לא. הקליפה המחוספסת והשעירה מקשה על ניקוי הפרי והקילוף, וקשה (באופן פיסי ממשי) לחתוך את הפירות. הוסיפו לזה בישול ארוך במיוחד... בקיצור, זה לא מסוג הדברים שמכינים בחמש דקות. אבל מי שצולח את המכשולים ומתגבר על המהמורות יזכה באחד המעדנים המרתקים ביותר של הסתיו - הטעים עשיר, הצבע אדמדם-כתמתם מפתה במיוחד, והניחוח - מעלף, ממש כך. אחת ההשקעות היותר משתלמות במטבח. ואם לא די בכך - החבוש גם בריא מאוד. הפרי דל בקלוריות, עשיר בוויטמינים מקבוצת B, ויטמין C, סידן, אשלגן, סיבים תזונתיים וחומצות חיוניות. הוא מומלץ לאכילה במצבים של חיזוק חיסוני, שיעול וליחה, סינוסיטיס, ברונכיטיס והצטננות. אז אני מציעה לשים את כל החששות בצד, לפנות את הזמן ולגשת לעבודה. תמורה מלאה מובטחת. מה נצטרך? 5-6 חבושים גדולים - כדאי לבחור בזן החלק יותר, יהיה יותר קל לקלף אותו. חופן שזיפים מיובשים חופן צימוקים 10 כוסות מים 1 כוס סוכר 1 לימון קטן סיר לחץ (מומלץ מאוד) ומה עושים? 1. מתחילים בחיתוך החבושים. מורידים לכל חבוש את הראש והישבן. מקלפים (לי הכי נוח לעשות זאת עם קולפן ירקות רגיל). חוצים כל חבוש ומחלקים לרבעים. מסירים מכל רבע את הליבה ומחלקים ל-3 פלחים יפים. שוטפים את כל הפלחים במים קרים ומכניסים לסיר. *** אם אתם חובבי ריבות - כדאי מאוד להשתמש בליבות והקליפות של החבוש כתוספת לכל ריבה. החבוש עשיר מאוד בפקטין וגם יעשיר את טעם הריבה. אם אתם לא מכינים ריבה ממש עכשיו - אני ממליצה לשמור את הקליפות והליבות בקופסה קטנה במקפיא ולהשתמש בשעת הצורך. 2. מעכשיו, קלי קלות: מוסיפים לסיר את השזיפים, הצימוקים, המים והסוכר + מיץ של הלימון. סוגרים את הסיר מביאים לרתיחה ומקטינים להבה. מבשלים 1 שעה בסיר לחץ (או 3 שעות בסיר רגיל). 3. מצננים היטב, מעבירים לקופסה או קערת הגשה יפה ומכניסים למקרר לכמה שעות. מגישים קר מאוד. 4. תוספות וגיוונים: אני לא הייתי משנה כלום במתכון של אמא, אבל אם אתם ממש חייבים, אפשר לנסות אחד מאלה: מקל קינמון או מקל וניל כתוספת למי הבישול, 1-2 כוסות יין אדום מתוק במקום כמות זהה של מים, כמה מסמרי ציפורן וגם קליפת הלימון. כל אלה יכולים להוות שדרוגים מעניינים. https://goo.gl/O7hEUt #חבושים #ראש_השנה #לפתן

מכל עונות השנה החורף היא העונה האהובה עלי ביותר, אבל מיד אחריה (או תיכף לפניה, תלוי איך מסתכלים על זה) - הסתיו. קודם כל כי הסתיו מסמל את סוף הקיץ ומכריז על בואו של החורף. אבל הסתיו עומד גם בזכות עצמו - בזכות החצבים, השקיעות הנפלאות, וכמובן גם פירות הסתיו, שממש עכשיו הם כאן ועוד רגע כבר לא יהיו - חבושים, רימונים, אפרסמון וכמובן - גויאבות... אצלנו מאוד אוהבים גויאבות. הן טעימות, עסיסיות, ריחניות (או-הו כמה שהן ריחניות). ומסתבר שגם בריאות מאוד, שימו לב: הגויאבה מכילה כמות אדירה של ויטמין C, פלבנואידים, כל סוגי הויטמינים מקבוצת B (חוץ מ-B12 ), ויטמין E, ויטמין K, סידן, מגנזיום, זרחן, לוטאין, קרטנים, רטינול, סלניום, נחושת, אבץ, אשלגן, נחושת, מנגן, ויטמין A, ברזל – וכל זה בצורה זמינה לגוף, וכן סיבים תזונתיים הנחוצים לעיכול בריא. 13% מהפרי זה חלבון ממקור צמחי (מלבד גויאבה חלבון נמצא רק בתמרים – 2 גר' ל100 גר' של פרי). גם לאנשים שאוהבים לספור קלוריות אין מה להגיד נגד גויאבה: ב-100 גר' של פרי יש רק 50 קלוריות. במילים אחרות, אתם יכולים לקבל מ-2-3 גויאבות את המנה היומית של ויטמינים (עם רמת ספיגה הרבה יותר טובה מתוספים למיניהם), סיבים תזונתיים, חלבון צמחי, שומנים חיוניים – וכל זה מבלי לפגוע בספירת הקלוריות (להשוואה: בתפוח יש 60 קלוריות, בבננה – 80). בקיצור, פצצת בריאות. (כל הנתונים התזונתיים לקוחים מכאן). אז מה עושים עם גויאבה? כמו כל פרי גם הגויאבה נהדרת כפי שהיא, בפני עצמה או בשילוב עם פירות אחרים. אמא שלי, למשל, מכינה כבר שנים סלט פירות סתווי הכי פשוט והכי טעים שיכול להיות - פרוסות נדיבות של בננה, גויאבה ואפרסמון מתובלות בקינמון ריחני... מעדן אמיתי של בית. מעבר לכך, הגויאבה יכולה לשמש חומר גלם מרתק ומקורי לאפיה וגם לבישול. מה דעתכם, למשל, על מאפי בוקר מפנקים עם גויאבות? מה נצטרך? בצק עלים - אם אתם מכינים בצק עלים בעצמכם (על בסיס חמאה כמובן) זה נפלא. אם אתם קונים את הבצק - חשוב מאוד מאוד לקנות בצק איכותי על בסיס חמאה. עדיף מקונדיטוריה טובה, אבל יש להשיג גם בסופר. להכנת 9 מאפים נצטרך יריעת בצק בגודל 25*25 ס"מ מרודדת לעובי 1 ס"מ. 4-5 גויאבות בשלות אך מוצקות 25 גר' חמאה 2 כפות סוכר קינמון ביצה להברשה מעט קמח לקימוח משטח העבודה ומה עושים? 1. מקמחים את משטח העבודה ומרדדים את בצק העלים לריבוע בגדול 25*25 ס"מ ובעובי 1 ס"מ בערך. אם אתם קונים בצק מרודד - העובי מתאים בדיוק, רק תחתכו את המידה. *** בעבודה עם בצק עלים חשוב מאוד לעבוד עם הבצק כשהוא קר מאוד. ולכן - מפשירים במקרר יום מראש (ספונטניות זה לא כאן...) 2. חותכים את הבצק (הכי טוב עם גלגלת של פיצה) ל-9 ריבועים שווים. מסדרים על תבנית מרופדת בנייר אפיה ומכניסים למקרר (שיישאר קר עד שנכין את הגויאבות). 3. חוצים את הגויאבות לאורכן ופורסים כל מחצית לפרוסות בעובי של כ-1 ס"מ. 4. ממיסים במחבת את החמאה, מסדרים את פרוסות הגויאבה ומפזרים מעל את הסוכר והקינמון. כעבור 2-3 דקות הופכים בזהירות. מסירים מהאש ומצננים היטב. 5. מחממים תנור לחום גבוה (200 מעלות). 6. מוציאים את התבנית עם ריבועי הבצק מהמקרר. מסמנים על כל ריבוע חריץ לא עמוק שיוצר ריבוע פנימי. משאירים שוליים של 2 ס"מ בערך. 7. מסדרים בריבוע הפנימי פרוסות של גויאבה בצורת רעפים, מעטרים במקל דקיק של קינמון (לא חובה). 8. מברישים את שולי הבצק בביצה טרופה. *** עד כאן אפשר להכין מראש (ערב קודם או כמה שעות) ולהכניס למקרר. חצי שעה לפי ההגשה - ממשיכים. 9. אופים 20-25 דקות עד שהמאפה תפוח וזהוב. 10. מעבירים לצלחת הגשה, מפדרים במעט אבקת סוכר. מגישים עם כוס קפה משובח או שייק פירות טרי טרי, ומתפנקים... #בלוגאוכל #בצקעלים #מתכון #גויאבה #ראשהשנה

קציצות ביתיות טובות הן לא משהו מובן מאליו. לפעמים הן דחוסות מדי, לפעמים יבשות מדי, מתפוררות או סתם לא טעימות. כולנו כבר נתקלנו בבעיה. אז מה עושים? אחרי שנים של בישולים אני יכולה לאמר שיש לי מתכון מנצח לקציצות. מנצח כי הוא מתאים לכל סוגי בשר (בקר, הודו, עוף או כל שילוב ביניהם). מנצח כי הוא מקבל באהבה תוספות נוספות. מנצח כי התערובת מתאימה גם לטיגון וגם לבישול ברוטב. מנצח כי הקציצות טעימות להפליא, עסיסיות, רכות במידה, ובקיצור - את המתכון הזה אתם חייבם לנסות. אז מה הסוד שלי לקציצות? הסוד שלי הוא המשחה הירוקה. משחה של בצל, שום ושפע של עשבי תיבול שנכנסים לתוך הקציצה, שומרים על העסיסיות שלה ונותנים לה Boost אדיר של טעמים. בעבר, כשרציתי להכין את המשחה הירוקה, עבדתי די קשה כדי לטחון את כל המרכיבים בבלנדר מוט, אבל לאחרונה גיליתי מכשיר חדש ורב עוצמה שעושה עבורי את כל העבודה הקשה - הנינג'ה. הנינג'ה הוא שייקר-בלנדר מבית חברת shark ninja האמריקאית, המיובא לארץ על ידי שריג אלקטריק. בסדרה שלושה דגמים שונים בעלי טכנולוגיה חדשנית וייחודית בשם Auto-IQ, המאפשרת בלחיצת כפתור אחת להפעיל תוכנית עיבוד חכמה של פולסים מתוזמנים, ערבול והפוגות בהתאם לכל מרכיב מזון על מנת לשמור על מקסימום מהערכים התזונתיים. הלהבים המיוחדים מסוג Pro Extractor המצויים במכשירי הסדרה, פטנט רשום של חברת Ninja העולמית, הינם בעלי מבנה ייחודי המשתלבים עם עוצמה ומהירות סיבוב גבוהה ומאפשרים גם ריסוק של פירות קפואים, קוביות קרח וקליפות הפרי על מנת להעניק מרקם קטיפתי וצונן למשקאות השייק ומקסימום מיצוי של הוויטמינים. ובאמת, הרומן שלי עם הנינג'ה התחיל בשייקים של פירות. מכניסים לכוס את הפירות הרכים, מעליהם את הקשים ובסוף (בצד של הסכין) כמה קוביות קרח. דקה או שתיים של עבודה (הנינג'ה עובד לבד, בינתיים אני מתפנה למשימות אחרות במטבח) - וקבלתם שייק מהמם! כל מה שניסיתי יצא מוצלח, ומאז שיש לי את הנינג'ה אני מנסה בכל יום. ממש כך. אבל בשביל שייק פירות אתם לא צריכים אותי... אז מה בכל זאת הבשורה? שמחתי לגלות שהנינג'ה מחליף בהצלחה גדולה כל דבר שבעבר הייתי עושה בבלנדר מוט. והוא עושה את זה הרבה יותר מהר, הרבה יותר יעיל והרבה יותר משכנע. ממש כך. גם את המשחה הסודית הירוקה של הקציצות שלי. אז מה נצטרך? למשחה הירוקה: 1 בצל בינוני 2-3 שיני שום 1/2 צרור פטרוזיליה 1/2 כוס כוסברה (אם לא אוהבים אפשר לוותר ולהגדיל את כמות הפטרוזיליה) 1 ביצה לתערובת הבשר: 1/2 ק"ג בשר טחון (אפשר בקר, הודו, עוף או כל שילוב ביניהם) 1/2 כוס סולת (אפשר להחליף בפרוסת חלה או פירורי לחם) 1 תפו"א קטן 1 גזר קטן 1 ביצה מלח, פלפל שחור גרוס 1 כפית תערובת תבלינים לקציצות (כל סוג שאתם אוהבים, אפילו גריל עוף) ומה עושים? 1. בנינג'ה (או בבלנדר מוט) טוחנים את כל חומרי המשחה הירוקה. הביצה חשובה כדי ליצור סביבה נוזלית ולהבטיח משחה ירוקה חלקה לחלוטין. 2. בינתיים - קולפים ומגררים דק מאוד את תפוח האדמה והגזר. 3. מוסיפים לקערה עם הירקות המגוררים את הבשר, ביצה נוספת, סולת, תבלינים והמשחה הירוקה. 4. מערבבים היטב ולשים מעט את התערובת (לי הכי נוח לעשות את זה ביד, עם כפפה). 5. את הקציצות אפשר לטגן או לבשל ברוטב, בשני המקרים התוצאה תהיה מצויינת. ולקינוח? שייק פירות כמובן... #ארוחה #בלוגאוכל #בשר

ראש השנה מאחורינו אבל סוכות מחכה מעבר לפינה, ואני מתכוננת לארוחת החג הבאה. כמו בכל ארוחה חגיגית, גם הפעם אני דוגלת במנה אחת מרכזית מושקעת במיוחד, מנת רושם אמיתית שכזו, שתשאיר את האורחים פעורי פה, תרתי משמע. מנה כמו... למשל... עוף ממולא. אין ספק - מנה חגיגית וטעימה במיוחד, מאפשרת המון גיוונים, והכי משמח - לא מאוד מסובכת להכנה. באמת שכל אחת יכולה. אז מה נצטרך? 1 עוף שלם - אם יש לכם אפשרות לקנות עוף ללא עצמות, זה נפלא (הרבה יותר נוח לחתוך בעת ההגשה) אבל גם עוף רגיל יהיה מצויין. 2 כוסות בורגול (בפסח מחליפים את הבורגול באורז או קינואה שמבשלים מראש) 2-3 כפות שמן זית 1 בצל 1 תפוח 6 תמרים 1 כף דבש גרגירים מחצי רימון חופן פטרוזיליה חופן כוסברה (לא חובה) מלח, פלפל שחור 2 כוסות ציר עוף (או מים, אם ממש אין ברירה) לזיגוג: 1 כף דבש 1 כף שמן זית 1 כפית גדושה תבלין גריל עוף ומה עושים? 1. משרים את הבורגול בקערה גדולה עם הרבה מים חמים למשך 15-20 דקות. מסננים ומחזירים לקערה. 2. קוצצים דק את הבצל ומטגנים בשמן זית על להבה נמוכה, עד שהבצל מתרכך מאוד ומקבל צבע ענברי עמוק (לא להשחים). 3. בינתיים חותכים את התפוח והתמרים לקוביות. מוסיפים למחבת יחד עם כף דבש. ממשיכים לאדות במשך כמה דקות עד שהפירות מתרככים. 4. מעבירים את תכולת המחבת לקערה עם הבורגול, ומוסיפים גם את גרגירי הרימון. 5. קוצצים את הפטרוזיליה והכוסברה ומוסיפים גם אותם לקערה. 6. מתבלים ומערבבים היטב. זהו. התערובת למילוי מוכנה. 7. ממלאים את העוף: מעבירים את התערובת אל תוך בטן העוף כף אחרי כף. חשוב לא לדחוס את המילוי כי הבורגול יקבל נפח נוסף במהלך הבישול. סוגרים את הפתח בעזרת קיסם כדי שהמילוי לא יברח. 8. מסדרים בתבנית את המילוי שנשאר ועליו מניחים את העוף הממולא. 9. מערבבים בקערית את חומרי הזיגוג ומברישים או מורחים את העוף. * עד כאן אפשר להכין יום מראש, לכסות היטב ולהכניס למקרר. 10. מחממים תנור לחום גבוה (200 מעלות). יוצקים את הציר מסביב לעוף. מכסים את התבנית כולה ברדיד אלומיניום ומכניסים לתנור. 11. כעבור 30 דקות - מנמיכים את החום התנור ל-180 מעלות למשך 90 דקות נוספות (שעה וחצי). בעשר הדקות האחרונות של הבישול מסירים את רדיד האלומיניום ומאפשרים לעוף להשחים. ואז... מגישים את העוף לשולחן בשלמותו על מצע הבורגול. ליד השולחן מחלקים למנות (אני משתמשת במספריים מיוחדות לעוף, זה מקל על העבודה בצורה שאי אפשר לתאר, ממש שווה להשקיע באביזר הזה) ומגישים עם הבורגול שמסביב לעוף. בענין הגיוונים... את הבורגול אפשר להחליף באורז שעבר חצי בישול (1 כוס אורז + 1 כוס מים, לבשל במשך 10 דקות). את הפירות אפשר להחליף בסוגים אחרים, כמו תאנים, שזיפים מיובשים או כל פרי אחר שאתם אוהבים. אפשר לוותר על הפירות ולהחליף אותם בפטריות (לחתוך לקוביות ולהקפיץ במחבת כמה דקות עם הבצל). אפשר להוסיף למלית אגוזים, שקדים, פיסטוקים ואפילו ערמונים. אפשר לגוון בעשבי תיבול ולהחליף את הפטרוזיליה והכוסברה בנענע, שמיר, אורגנו או טימין. את המלית אפשר להעשיר גם בבשר טחון שמטגנים עם הבצל, קוביות של חזה אווז, או פרוסות של קבנוס או צ'וריסוס. בקיצור, אין סוף אפשרויות, וכולן יעשו לכם חג בלב. אז שיהיה חג שמח, ומועדים לשמחה. שנה טובה חברים. https://goo.gl/aBZoCZ #אורז #בורגול #ראש_השנה #עוף

בכל ארוחה בה סבתא היתה מכינה דגים, היא היתה מכינה שני סוגים, שני מתכוני הדגל שלה, שסימלו אותה אולי יותר מכל - הגפילטע פיש והדגים האדומים. שני המתכונים האלה הם נכסי צאן ברזל אצלנו במשפחה. כבר למעלה מ-20 שנה עברו מאז שסבתא נפטרה, ועדיין בכל חג (ראש השנה או פסח) את השולחן שלנו מכבדים, במלוא הדרם, מתכוני הדגים שלה. לגפילטע פיש הקדשתי פוסט נפרד, וחוץ מהמתכון עצמו אין לי הרבה מה להוסיף. כמובן שהגפילטע פיש של סבתא שלי הם הכי טעימים מכל אלה שאי פעם אכלתי, אבל... אתם יודעים... גפילטע פיש. בכל בית אשכנזי טוב מכינים ואוכלים. הדגים האדומים זה כבר סיפור לגמרי אחר. כי סבתא היתה ועודנה האדם היחיד עלי אדמות שאני מכירה שהכין או מכין את הדגים האלה (חוץ מאתנו, כמובן, שלמדנו ממנה). לא ראיתי את זה במקומות אחרים, לא שמעתי על זה, ולא נתקלתי בשום מקום במתכון כזה. אז מה? סבתא המציאה את המתכון הזה? כנראה שלעולם לא נדע... האמת היא שבתור ילדה קטנה אף פעם לא אכלתי את הדגים האדומים. הם היו עם עצמות ורק המבוגרים אכלו אותם. ממילא כל כך אהבתי את הגפילטע פיש של סבתא שזה לא באמת הטריד אותי (היא הרי הכינה תמיד את שני הסוגים יחד). אבל כשבגרתי... לצד כל מיני גילויים מרגשים ומרעישים אחרים מעולם המבוגרים, התוודעתי גם לדגים האדומים. פיקנטיים או חריפים (תלוי את מי שואלים) ובעיקר - טעימים להפליא. אז לקראת החג - הנה הוא מוגש לכם, בכתב ידה האהוב כל כך של סבתא - המתכון לדגים אדומים ברוטב עגבניות. מה נצטרך (עבור 6 מנות) 1 - 1.5 ק"ג דג קרפיון - פרוסות בעובי 2-3 ס"מ מהחלק המרכזי של הדג (רק מהבטן, לא ראש ולא זנב) מלח קמח 2 ביצים 1/2-3/4 ראש שום קצוץ או כתוש 1 רסק עגבניות קטן 1/2 כפית סוכר 1-2 פלפלוני צ'ילי טריים או מיובשים מיץ מחצי לימון קטן שמן לטיגון ומה עושים? 1. ממליחים את הדגים ומשאירים למספר שעות במקרר. 2. מחממים במחבת שמן לטיגון חצי עמוק. טובלים את פרוסות הדג בקמח, מנערים עודפים, טובלים בביצה ומטגנים משני הצדדים עד שהציפוי מזהיב (2-3 דקות מכל צד, אין צורך ביותר מזה, כי הדג עוד יעבור בישול). 3. את הדגים המטוגנים מעבירים ישירות לסיר רחב ושטוח ומסדרים בשכבות. 4. למחבת שבה טיגנו את הדגים מוסיפים את השום ומטגנים מעט (נזהרים שלא יישרף כדי שלא תתפתח מרירות). מפזרים את השום המטוגן על פרוסות הדגים המסודרות בסיר. 5. מערבבים היטב את רסק העגבניות עם חצי כוס מים ושופכים לסיר. במידת הצורך מוסיפים עוד מעט מים כדי שהדגים יהיו מכוסים לגמרי בנוזל. מוסיפים את פלפלוני הצ'ילי בשלמותם ואת מיץ הלימון. 6. מכסים את הסיר מביאים לרתיחה, מנמיכים להבה ומבשלים כחצי שעה. מצננים ומעבירים למקרר. מגישים קר, עם הרבה רוטב וחלה טריה. 7. אם לא מדובר במנה ראשונה לחג - אפשר להגיש את הדג גם חם עם קוסקוס או אורז לבן, וגם כך זו תהיה מנה מנצחת. אבל זה כבר חידוש שלי. אצל סבתא זה תמיד היה מנה ראשונה, לצד הגפילטע פיש. https://goo.gl/FCisWH #דגים #ראש_השנה

כל השלבים, הטיפים והסודות של סבתא להכנת הדג המושלם, מהרגע שאחרי... ועד הצלחת. "מסובך" כמו כל קציצה וטעים כמו שרק סבתא יודעת להכין. לא תנסו? סבתא שלי לא למדה לבשל בבית הוריה. היא גדלה בבית "עשיר" (אבוי לחורבה שנגלתה בטיול השורשים של אבי ואחיו...). אבל היו להם 2 משרתות שעשו הכל, והיא אף פעם לא נדרשה להכנס למטבח. כשעלתה ארצה (כתלמידה במגמת לול בבית הספר החקלאי בנהלל, כאן בתמונה) והתחתנה היא למדה לבשל, וכיאה לאשה מאורגנת ודקדקנית כמוה, היא עשתה את זה בקורס של ויצו. עד היום אני שומרת את ספר הבישול המיושן והמסורבל שהיה התנ"ך שלה (האינדקס הוא הכוכב של הספר, פשוט משום שאין שום קשר בין מספרי העמודים שרשומים בו לבין הספר עצמו, כאילו העתיקו אינדקס של ספר אחר... חחח...). חוץ מהספר אני שומרת ונוצרת כמה וכמה מתכונים אהובים במיוחד שהיא הורישה לנו. חלקם רשומים בכתב ידה האהוב כל כך, אחרים למדתי ממנה והם חקוקים על לוח ליבי, ויש גם כאלה שהצלחתי לשחזר לא רע בכלל... שני מתכוני הדגל שלה, שסימלו אותה אולי יותר מכל ונשמרים אצלי עד היום בכתב ידה הם מתכוני הדגים שלה. היא לא הכינה רק גפילטע פיש (שזה חובה כמובן) אלא גם דג אדום ברוטב עגבניות, שהיה פיקנטי (ויש שיאמרו אפילו חריף). שני המתכונים האלה הם נכסי צאן ברזל אצלנו במשפחה. כבר למעלה מ-20 שנה עברו מאז שסבתא נפטרה, ועדיין בכל חג (ראש השנה או פסח) את השולחן שלנו מכבדים, במלוא הדרם, מתכוני הדגים שלה. את הדג האדום מכינים, ואת הגפילטע פיש בדרך כלל קונים (וטעים ככל שיהיה, זה לא בדיוק הטעם של סבתא...) אבל השנה, עיתותי בידי (גם זה קורה פעם ב-50 שנה) ואני לוקחת על עצמי את משימת הדגים. אני חוזרת היישר למתכון המקורי של סבתא, בכתב ידה, ממש ממש מהתחלה. טוב, לא בדיוק מהתחלה, כי סבתא היתה קונה את הדגים טריים, מטפחת אותם באמבטיה עד רגע האמת ואז מלמדת אותם הלכות חיים כהווייתן... מזעזע לחשוב על זה, אבל אלה היו החיים אז, לפני 40-50 שנה. אז המתכון שלי מתחיל ברגע שאחרי... מה נצטרך (עבור 6 מנות) 1 - 1.5 ק"ג דג קרפיון (זה דג אחד בערך) 3 בצלים גדולים 3-4 גזרים 2 ביצים 3 כפות קמח מצה (אני מניחה שאפשר גם פירורי לחם, אבל זה מה שכתוב במתכון) 1 כפית נדיבה מלח 2 כפיות עד 2 כפות סוכר (עניין של טעם, כמובן) 1/2 כפית פלפל שחור טחון ציר דגים או ירקות עפ"י הצורך (בערך 2 כוסות) (במקרה חירום אפשר להחליף במים מומלחים ומפולפלים מעט, כמו שסבתא היתה עושה, היא לא השתמשה בציר). ומה עושים? 1. את הדגים אני קונה טריים (לא קפואים). את הראשים אני מבקשת לחצות לרוחב (צד ימין - צד שמאל) ואת השאר לטחון (עם הזנב, העצמות והעור, זה בסדר). אפשר אפילו לטחון פעמיים, ליתר בטחון. 2. בבית - מכניסה את הדג הטחון לקערה גדולה ומוסיפה 1.5 בצל קצוץ דק מאוד (עדיף טחון במעבד מזון) ביצים, קמח מצה ותבלינים. מערבבת לתערובת אחידה. 3.את הבצל וחצי הנותרים אני פורסת ומסדרת בתחתית של סיר רחב ושטוח. על הבצל אני מניחה את ראשי הדג ועליהם מפזרת פרוסות גזר. לגזר יש כאן תפקיד כפול, מלבד טעם (גזר ובצל הם 2/3 מכל מירפואה שמכבד את עצמו...) הגזר משמש גם להפריד בין קציצות הדג, כדי שלא יידבקו). מתבלת בקצת, מלח, פלפל וסוכר. 4. בידיים רטובות אני מכינה את קציצות הדג (מהכמות הזו יתקבלו בערך 12 קציצות) ומסדרת על פרוסות הגזר בשכבה אחת. אם יש צורך בשכבה נוספת - מפזרים עוד פרוסות גזר להפרדה בין השכבות ועליהן את הקציצות הנוספות. 5. בעדינות רבה ממלאים מים, ממש צמוד לדופן הסיר, כדי שהקונסטרוציה לא תתפרק. מכסים היטב את הסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים לאש נמוכה ביותר. מבשלים כשעה, טועמים את הציר, ובמידת הצורך מתקנים תיבול. במידת הצורך אפשר להאריך את משך הבישול עד שעה וחצי. 6. מצננים את הדג היטב בסיר, ורק כשהתקרר מעבירים לצלחת הגשה, מעוטר בפרוסות הגזר, כמובן. מכסים היטב בניילון נצמד ומעבירים למקרר עד הארוחה. אשר בהחלט להכין יום-יומיים מראש. 7. מגישים קר עם חזרת (חריין) חריפה ועוקצנית, נהנים מכל ביס, ומודים לסבתא, על המתכון, הבישולים ובעיקר על כל מה שהיתה ועודנה עבורנו. וכאן תמצאו אוסף מתכונים שלם לחג. שנה טובה חברים וחג שמח! https://goo.gl/aEzobC #דגים #ראש_השנה

אני שייכת לחלוטין לאנשי הגשם. החורף הוא לגמרי העונה שלי, ובכל שנה כשמגיע הקיץ עם כל "מעלותיו" המפוקפקות - החמסינים, היתושים, החום הבלתי נסבל ושאר התופעות המוכרות, אני אומרת - שיבואו כל אוהבי הקיץ ויתנו את הדין... ואז, באמצע הקיץ בערך, מפציעות בשווקים התאנים... הו... התאנים... ואני אומרת (רק לעצמי, בשקט בשקט) - אולי בכל זאת יש לו זכות קיום, לקיץ הזה... הדרך הכי טובה לאכול תאנים היא פשוט כפי שהן - קרות, מתוקות וטעימות להפליא. הן נהדרות גם בסלט ירוק - עם רוקט (או עלי בייבי), נבטי חמניה, לבבות חסה ופירורים של גבינת רוקפור. תאנים כמובן ורוטב ויניגרט עם קצת סילאן או דבש. המתיקות של התאנים עם העוקצנית של הרוקפור והמרירות הקלה של הרוקט ולבבות החסה היא שילוב הורס. באחריות. עוד שידוך מעולה לתאנים הוא טעמי האניס למיניהם - ערק, אוזו, פסטיס ושאר בני המשפחה. השילוב הזה, של קיץ, חום אימים, שפע תאנים בשלות ומתוקות, וקצת ניחוח אניס, מעורר אצלי הגיגים עמוקים על מכונת הגלידה שלי, שמזמן לא עשיתי בה שימוש, ואני מכינה סורבה תאנים בניחוח אניס. קינוח הורס, שלא לאמר מהפנט בצבעיו המהממים, וכל כך מהיר ופשוט להכנה. גם אם אין לכם מכונת גלידה - אל תוותרו, יש בסוף הסבר להכנה ידנית. זה לא ממש סיפור. שווה לנסות. אז מה נצטרך? 750 גר' תאנים בשלות ורכות 250 גר' סוכר 3/4 כוס (180 מ"ל) מים 1/2 כפית זרעוני אניס 2 כפות דבש מיץ מלימון אחד עסיסי סחוט טרי ומה עושים? 1. שוטפים היטב את התאנים, חותכים לרבעים ומכניסים לסיר רחב ושטוח. 2. מוסיפים סוכר, מים וזרעוני אניס. 3. מביאים לרתיחה ומבשלים עוד 10 דקות במצב של רתיחה. 4. מוסיפים דבש ומיץ לימון ומערבבים מעט. 5. מבלנדרים (טוחנים בבלנדר מוט או בלנדר רגיל) עד שמתקבלת מחית חלקה. מי שרוצה יכול להעביר דרך מסננת, לדעתי זה לא הכרחי. מצננים. 6. מעבירים למכונת גלידה ומפעילים עד שהסורבה מתייצב. אם אין מכונת גלידה - מעבירים את התערובת המצוננת לכלי שטוח ומכניסים למקפיא. מערבבים עם מזלג כל 8-10 דקות עד שהתערובת מבהירה וקופאת. התהליך קצת ארוך (שעתיים-שלוש), אבל תודו שלא מסובך, והתוצאה בהחלט משתלמת. 7. מגישים ומתעלפים... אולי בכל זאת יש לו זכות קיום לקיץ? #תאנים #גלידה #סורבה #גלידות_וסורבה

שעועית לבנה היא לא רק חמין או מרק חורפי מהביל ועשיר. לא חייבים לחכות עד החורף כדי להנות מיתרונותיה הבריאותיים של הקטניה מס' אחת, אלא אפשר ואף כדאי לשלב את השעועית בסלטים ומנות אחרות המתאימות גם לעונה החמה. למה זה כדאי? השעועית, כמו יתר הקטניות, מכילה כמות נאה של חלבון באיכות טובה למדי. זה אמנם לא חלבון מלא, אבל שילוב של חלבון עם דגנים (ולא חייבים באותה ארוחה, מספיק שנאכל את שני המרכיבים באותו היום) - בהחלט ייתן מענה איכותי ומלא. יתרה מכך: החלבון הצמחי (בניגוד לחלבון מן החי) אינו מעלה את רמת החומציות של הדם וגם מבחינה זו הוא נחשב לבריא יותר. החלבון מהצומח הוא תוספת תזונתית לצמחוניים ולטבעונים הנמנעים מחלבון מהחי. חלבון זה מוריד את הערך הגליקמי של מזון המוגדר כפחמימה. מבין כל הקטניות כולן, השעועית היא בעלת התכולה הגבוהה ביותר של חלבון, סידן (כמעט כמו בחלב) אשלגן וגם מגנזיום, נחושת, אבץ ומנגן - כולם נמצאים בכמויות מרשימות במשפחת הקטניות ובמיוחד בשעועית הלבנה. ומה עוד? הקטניות מכילות כמות טובה של סיבים מסיסים וכך תורמות להורדת רמות הכולסטרול ואיזון רמות הסוכר בדם. הקטניות בעלות אינדקס גליקמי נמוך ומקנות תחושת שובע לאורך זמן. הקטניות דלות שומן ולכן מתאימות לשומרים על משקלם ולבעלי כולסטרול גבוה או הלוקים במחלות לב. הקטניות מהוות מקור מצוין לברזל (עבור צמחונים זוהי האופציה הטבעית היחידה) ומכילות כמות גבוהה של ויטמינים B1 ו-B2. ויטמינים אלו משתתפים בחילוף החומרים של הפחמימות לאנרגיה, עוזרים בשיקום הגוף ממחלה, חיוניים לבריאות העור, הלב ושיפור מצב הרוח. ולבסוף, הקטניות עשירות באשלגן ודלות בנתרן, ולכן מומלצות מאוד לבעלי לחץ דם גבוה. תוסיפו לכך את חיי המדף הארוכים של הקטניות והעובדה שהן אינן עוברות שום תהליך מלאכותי של עיבוד או שימוש - ויש לכם מוצר מנצח. אז נכון, צריך להשרות (תיכף נדבר על זה) ולפעמים יש תופעות לוואי (גם עליהן ניתן להתגבר, מיד אסביר), ובכל זאת - לא הייתי מוותרת. בטח לא על הסלט הנפלא הזה. סלט רוקט ושעועית לבנה מה נצטרך? 2 כוסות שעועית לבנה 1 צרור רוקט (אפשר להחליף בארוגולה או עלי בייבי) 2 עגבניות 1/2 כוס זיתים איכותיים מסוגים שונים 2 כפות צלפים פטרוזיליה כוסברה 2-3 שיני שום כתוש מיץ סחוט טרי מלימון עסיסי אחד 2-3 כפות שמן זית מלח, פלפל שחור גרוס טרי ומה עושים? 1. מתחילים כמובן בהשריית השעועית. משרים בקערה גדולה עם הרבה מאוד מים למשך 8 שעות לפחות ועד 24 שעות. כדי להפחית את תופעות הלוואי - מומלץ להחליף את מי ההשריה פעמיים-שלוש. המלצה נוספת - להשרות כמות גדולה יותר מהנחוץ ולהקפיא את השעועית המושרית (לפני הבישול) עד לשעת הצורך). במקרה חירום אפשר להשתמש גם בשעועית שקונים קפואה (שדורשת בישול אבל ללא השרייה). ויש עכשיו על המדפים גם שעועית מבושלת טריה, שבכלל מאפשרת להכין את הסלט ברגע (פשוט מדלגים על שלב הבישול). השעועית המשומרת אינה מתאימה. נקודה. 2. בישול השעועית - בסיר גדול עם הרבה מים (ללא מלח שגורם להתקשות של השעועית וללא סודה לשתיה שפוגע בויטמין B). מביאים לרתיחה ומעבירים לאש קטנה. מבשלים שעה עד שעה ורבע, בודקים שהשעועית רכה ומוכנה. מסננים ומצננים. אם משתמשים בשעועית הקפואה - ייתכן שמשך הבישול יהיה קצר יותר, כדאי לבדוק כבר אחרי 45 דקות. 3. בינתיים מכינים את שאר רכיבי הסלט: את העגבניות חותכים לקוביות קטנות. 4. מגלענים וקוצצים את הזיתים ואת הצלפים. 5. קוצצים דק את הפטרוזיליה והכוסברה. 6. כותשים את שיני השום. 7. שמים בקערת סלט גדולה את עלי הרוקט, עליהם את השעועית המצוננת ושאר רכיבי הסלט. 8. מתבלים בלימון, שמן זית, מלח (זהירות, יש כבר מליחות מהזיתים והצלפים) ופלפל שחור גרוס טרי. טועמים ומתקנים תיבול. אני אוהבת את הסלט שלי עם הרבה לימון, אבל זה כמובן ענין של טעם אישי. להפחתת תופעות הלוואי אפשר לתבל גם בתבלינים הידועים בהשפעתם המפחיתה גזים, כמו: כמון, שומר, אניס, קינמון, ג'ינג'ר, וכמו כן פיסת אצת קומבו (שגם מעשירה את התבשיל במינרלים). אני לא ניסיתי. 9. נותנים לסלט לעמוד כשעה לפני ההגשה להתמזגות טעמים. הסלט יישמר היטב בקופסה סגורה במקרר במשך 3-4 ימים. ורגע לפני סיום, טיפ אחרון לענין תופעות הלוואי - מסתבר שאפשר להרגיל את הגוף לאכילת קטניות. ככל שהופכים את אכילת הקטניות להרגל, הגוף מסתגל ועם הזמן כמות הגזים פוחתת ואף נעלמת. כך שמומלץ להוסיף קטניות לתפריט באופן הדרגתי, ולהתחיל עם הקטנות הידידותיות והקלות יותר לעיכול, כדוגמת: עדשים, אפונה ופולי מש. למשל: עדשים כתומות סלט אפונים ובורגול בלימון ונענע בורגול עם שעועית מש, בטטה ותבלינים #בלוגאוכל #טבעוני #מתכון #סלט #צמחוני #שעועיתלבנה

שני מתכונים שבהם מככבות עדשים כתומות בגרסאות מנוגדות לחלוטין. המתכון הראשון הוא סלט עדשים כתומות שבו הבישול ממש ממש קצרצר כדי לשמור על העדשים שלמות ונגיסות. המתכון השני - אורז זהב - לוקח את העדשים לכיוון ההפוך בדיוק, ומשך הבישול מתוכנן כך שהעדשים יתפוררו לגמרי בתבשיל. כך או כך - מדובר באחת הקטניות היותר ידידותיות - גם אין צורך להשרות, גם קלה לעיכול וגם וטעימה להפליא. שלא לדבר עם הערך התזונתי הנכבד: חצי כוס עדשים כתומות מספקת לגוף תשעה גרם חלבון, ומכילה גם ברזל, זרחן, אבץ, מגנזיום, אשלגן, סידן, ויטמין B וניאצין. הן עשירות מאוד בחומצה פולית (בכוס עדשים אדומות מבושלות מצויים 90 אחוזים מההמלצה היומית) ומכילות פיטוכימיקלים הקרויים ספונינים, המפחיתים את הסיכון לפתח סרטן, וגם סיבים מסיסים, המפחיתים כולסטרול וסוכר בדם. יחד עם זאת העדשים דלות בקלוריות ובשומן. כמקור לחלבון מומלץ לאכול יחד עם העדשים הכתומות גם דגנים, זרעים, אגוזים, ביצים ומוצרי חלב, כדי להשלים חומצה אמינית מסוג מתיונין, ולקבל חלבון מלא. השתכנעתם? תוכלו להתחיל באחד משני המתכונים כאן. פשוטים להכנה וממש ממש טעימים. סלט עדשים כתומות המתכון בהשראת חברתי היקרה עופרי זוטא עם כמה שינויים ושדרוגים שלי. מה נצטרך? 500 גר' (1 שקית קטנה) של עדשים כתומות 6-8 צנוניות (רצוי טריות, כאלה שמגיעות בצרור עם כל העלים, אבל אפשר גם צנונית גמדית בשקית). 1-2 פלפל צ'ילי אדום טרי 2-3 יח' של בצל ירוק (או 1 בצל סגול) בזיליקום נענע כוסברה לרוטב: 2 כפות שמן זית 1 כף שמן שומשום 1/4 כוס מיץ לימון סחוט טרי 2 כפות רוטב סויה 1 כף מירין מלח, פלפל שחור גרוס, כמון, כוסברה לקישוט: בוטנים קלויים קצוצים גס ומה עושים? 1. שוטפים ומסננים את העדשים. מכניסים לסיר גדול עם 2 ליטר מים. ללא מלח. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 3 דקות בדיוק ולא יותר. מסננים ושוטפים במים קרים כדי לעצור את הבישול. הבישול בשיטה הזו (ותודה לעופרי זוטא הנהדרת) - יבטיח עדשים נגיסות ומעט נוקשות שלא יתפוררו בסלט. 2. בינתיים מכינים את הירקות - קוצצים את הבצל הירוק. אם משתמשים בבצל סגול - חותכים לרבעים ופורסים דק מאוד (אפשר במנדולינה). 3. את הצנונית שוטפים היטב ופורסים דק מאוד (אפשר במנדולינה). אם הצנוניות גדולות - חותכים לחצי לאורך ורק אז פורסים. 4. פלפל צ'ילי - הכמות המדוייקת תלויה במידת החריפות של הפלפל עצמו ובטעמכם האישי. בכל מקרה - חוצים לאורך, מנקים מזרעים ופורסים דק מאוד. 5. מוסיפים את הירקות הטריים לעדשים המבושלות. 6. עוברים לטפל בירק - בזיליקום: בוחרים 5-6 ענפים טריים ויפים, מפרידים את העלים וחותכים לרצועות. 6. נענע וכוסברה (בערך 1/2 צרור מכל אחד) - מפרידים את העלים ומוסיפים לסלט בשלמותם. 7. לרוטב: מערבבים היטב את כל המרכיבים עם 1/2 כפית מלח, 1/2 כפית פלפל שחור גרוס, 1/4 כפית כמון ו-1/2 כפית כוסברה טחונה. יוצקים על הסלט ומערבבים היטב. טועמים ומתקנים תיבול. 8. כדאי להכין כשעה לפני ההגשה כדי שהטעמים יתמזגו היטב. 9. ממש לפני ההגשה - מעבירים לקערת הגשה ומפזרים למעלה את הבוטנים הקצוצים. אורז זהב מה נצטרך? 1/4 כוס שמן זית 2 גזרים גדולים מגוררים 1 כפית שום כתוש 4 כוסות אורז לבן 2 כוסות עדשים כתומות 1 כפית גדושה תערובת קארי (אני משתמשת בזו של תבליני פרג) או משחת קארי צהובה (אני משתמשת במשחה של מזרח ומערב) או רוטב קארי (צהוב כמובן). 1 כפית גדושה מלח 8 כוסות מים קרים 2 כוסות מים רותחים 1 כף ציר עוף (מצאתי בסופר, מוצר של קנור, מאז שגיליתי אותו אני חוגגת עליו) או ציר ירקות ומה עושים? 1. בסיר גדול מחממים שמן זית. 2. מוסיפים את הגזר ומתחילים לטגן עד שהגזר מתרכך. 3. מוסיפים שום ומטגנים עוד 2-3 דקות (להקפיד שלא ייחרך). 4. מוסיפים אורז, עדשים ותבלינים ומערבבים היטב. 5. מוסיפים את המים הקרים ומביאים לרתיחה. 6. בינתיים מרתיחים בקומקום עוד 2 כוסות מים, מערבבים עם הציר ומוסיפים לסיר. 7. כאשר המים בסיר מגיעים לרתיחה – מחלישים את האש ומבשלים 15-20 דקות, עד שכל הנוזלים נספגים, העדשים מתפוררות והאורז מוכן. משאירים מכוסה עוד 5 דקות ומתנפלים. לא, זה לא יוצא אחד-אחד, זה אפילו קצת דייסתי (בגלל שהעדשים מתפוררות להם שם בנחת) אבל זה טעים אש, והלוק – זהב. https://goo.gl/zfiisn #אורז #סלט #עדשים