לא כל האנשים המוכשרים באמת מצליחים.
אני מכירה לא מעט אנשים שהם מוכשרים מאוד, בעלי כישורים ומיומנויות יוצאי דופן, חכמים ונבונים, שלא הצליחו לתרגם את הנתונים הבסיסיים שלהם לידי הצלחה ממשית. ביו תקופות מסויימות בחיי שכללתי גם את עצמי בקטגוריה הזו, ובינינו - מי לא?
כמובן, ניתן לעצור כאן ולשאול 'מה זו הצלחה'. זוהי בוודאי אחת השאלות הפילוסופיות המעניינות בכל הזמנים, אבל אין היא עומדת במרכזו של הדיון הזה. נניח לעת הזו כי הצלחה, כל הצלחה, כוללת בחובה, לפחות כמרכיב משמעותי אם לא בלעדי, מידה מסויימת של הגשמה ומימוש עצמי. שהרי כל אדם שואף תמיד לטוב ביותר עבור עצמו, וכאשר הוא מגיע לשם – זוהי פסגת ההצלחה עבורו.
השאלה החשובה היא – איך עושים את זה? מהי הדרך להצלחה ומהם הכלים שיסייעו לנו בדרך. ברור ומובן מאליו כי אין מדובר במטה קסמים, הדרך ארוכה ומלאת חתחתים, והכלים שנידרש להם הם רבים ומגוונים.
כישרון בתחום כזה או אחר הוא ככל הנראה פריט חובה בארגז הכלים שלנו בעת יציאה למסע ה'הצלחה' שלנו, אבל הוא רחוק מלהיות כלי בודד או מספיק. ניסיון החיים ובעיקר סיפורי הצלחה כאלה ואחרים מלמדים על קיומן של כמה עקרונות פסיכולוגיים היכולים לסייע לכל אחד להגיע למצוינות בעבודה, בחיי המשפחה ובחיים בכלל – יהא כשרונו הייחודי אשר יהא.
לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו לא מוכשרים בשום דבר, שאין לנו בכלל סיכוי בעולם הזה. לפעמים אנחנו דווקא מזהים את הכישרון שלנו, אבל אחרי רצף של הצלחות אנחנו מרגישים שהכישרון בוגד בנו, שהוא לא מספיק כדי להעביר אותנו שלב אחד נוסף בדרך. ולפעמים אנחנו רצים קדימה, מטפסים מעלה מעלה כדי לגלות שהשארנו את עצמנו הרחק מאחור.
רגע לפני שאנחנו מתאכזבים מעצמנו, נרגנים ומרימים ידיים – בואו נרפה לרגע מהכישרון וניתן צ'אנס למחשבה. למה בדיוק אני מתכוונת?
ג'ו ויג'יל, ד"ר לפיזיולוגיה ומאמן ריצה אגדי, שהוביל את חניכיו להישגים יוצאי דופן בכל התחומים בהם עסק, מבחין בין הצלחה למצויינות.
הצלחה היא הישג, כיבוש יעד, מצב בו יש לך משהו נכסף - כסף, פרסים או מעמד. מצוינות, לעומת זאת, זו ההוויה שלך - מי אתה כבן אדם, זה לחיות לפי הערכים שלך בכל רגע ורגע ביום-יום. 'תשאפו למצוינות', היה אומר ויג'יל לחניכיו 'וההצלחה תבוא בעקבותיה'.
מהי אותה 'שאיפה למצויינות', ההוויה המנצחת? איזה הם הערכים שיש לאמץ בדרך להצלחה. התשובה של וירג'יל פשוטה – להיות במצב רוח טוב. והדבר החשוב ביותר הוא שכל אחד יכול לפתח לעצמו חשיבה חיובית ומצב רוח טוב, גם אם היום אין לכם את התכונה הנפלאה הזו.
אפשר להתחיל להתאמן ביצירת חשיבה חיובית דרך הכנסת הכרת תודה ושמחה לחיינו, וכך להחליף את המחשבות השליליות במחשבות חיוביות שימריצו אותנו, ימלאו אותנו באנרגיה ויובילו אותנו קדימה.
"יום אחד בזמן ריצה לבד לאורך הנהר הרגשתי עייפות נוראה. התחלתי להתבונן מסביב. האוויר היה קריר ונעים, השמש שקעה בגווני ארגמן מדהימים על ההרים המושלגים מסביב, והכלב שלי קפץ למים במרדף אחרי לוטרה. פרצתי בצחוק. כשהמשכתי לרוץ הרגשתי פתאום זרם אדיר של אנרגיה שוטף את כל גופי, בניגוד גמור לעייפות שהרגשתי בתחילת הריצה. הבנתי שהכרת התודה פתחה ערוץ שלם חדש של אנרגיה בתוכי." (דינה קאסטור)
בכל נקודת זמן, אל מול קושי או הישג – עלינו לבחור באופן מודע במחשבה החיובית, זו שתמלא אותנו בכוחות להמשיך הלאה. לכאורה, כל כך פשוט, אך עם זאת יש לזכור ולהבין כי אין מדובר במחשבה אחת שתמיד תרומם את רוחנו, אין מאגר של מחשבות חיוביות שניתן לשלוף אחת מהן כמו מכובע של קוסמים והיא תעשה עבורנו פלאים. זה לא המקום ל אוסף של קלישאות חסרות תועלת. לא ולא. העבודה האמיתית שלנו היא במציאת אותה מחשבה חיובית פרטית שלנו שתעשה עבורנו באופן אישי ואינדיבידואלי את השינוי באותו הרגע.
וזו עבודה, שלא יהיה ספק בכך, יומיומית ולעיתים אף סיזיפית. לא תמיד זה יקרה מיד, מדובר בתהליך הדורש סבלנות. לא תמיד נשכיל למצוא במהירות את המחשבה החיובית הנכונה עבורנו לאותו רגע של קושי או אתגר, אבל ככל שנתאמן בכך יותר, ניצור לעצמנו מאגר של מחשבות חיוביות פוטנציאליות ונשכיל לבחור נכון יותר.
"הייתי צריכה למצוא, כל פעם מחדש, מה יסלק את המחשבות השליליות ביום מסוים או במצב מסוים. לפעמים כדי לסיים אימון עד הסוף ולא להיכנע לעייפות או לכאב, מה שעזר היה התבוננות בנוף, לפעמים מוסיקה מסוימת ולפעמים מחשבה על ארוחה טעימה שאכין. בימים אחרים הייתי אומרת לעצמי: ‘יש רק עוד מייל אחד ואת מסיימת’. לפעמים עזרה התרכזות בנשימה או בתנועות הידיים או בכל צעד קדימה. כל פעם הייתי צריכה לגלות מה יתאים באותו רגע. לפעמים גיליתי מיד ולפעמים זה לקח כמה ניסיונות שונים. אבל בכל פעם השינוי בנקודת המבט עזר לי לסיים את האימון ולבנות יותר סיבולת, יותר מהירות ויותר ביטחון." (דינה קאסטור)
אז מה עושים?
נתקלתם בקושי? אתם חשים תסכול או כעס?
עצרו רגע וחפשו אחר מחשבה חיובית שתוכל להחליף את הרגשות השליליים שאתם חווים כרגע – מה יעזור לכם עד יעבור זעם; מה אפשר ללמוד; מהו האור שבקצה המנהרה; איך בכל זאת אפשר להכין מהלימון הזה לימונדה; מהם הדברים החיוביים בחייכם או בסביבתכם עליהם אפשר להכיר תודה גם ברגע קשה שכזה?
אמצו אל לבכם מחשבה חיובית אחת או יותר, תנו לה להאיר את יומכם, המשיכו איתה הלאה וקדימה תנו לה להוביל אתכם אל מעבר לקושי ותגלו שעשיתם צעד נוסף ומשמעותי בדרך להצלחה האישית שלכם.
לא מצאתם מחשבה חיובית מתאימה? נסו אחרת, נסו בזמן אחר, חפשו במקום אחר, והעיקר – אל תתייאשו ואל תרימו ידיים. ככל שתתאמנו יותר – בפעמים הבאות יהיה קל יותר ובהמשך הדברים יקרו באופן טבעי.
מוזמנים לשתף אותי כאן בתגובות במחשבה חיובית אחת (או יותר) שעשתה לכם את זה - היום, אתמול, השבוע או בכלל. בהצלחה!