תורמוס מבושל במלח הוא חלק מזכרונות הילדות שלי (ובודאי גם של רבים אחרים). הדוכנים הקטנים בשולי הדרכים בהם היינו קונים שקית קטנה של גרגרי תורמוס אחרי טיול בחיק הטבע, הנישנוש המתקתק-מלוח בדרך הבית בסיומו של יום ארוך...
בשנים האחרונות הדוכנים בשולי הדרכים גדלו והתרחבו ומצאו להם מקום של כבוד בשווקי אוכל למיניהם ומציעים מבחר גדול של חטיפים, פיצוחים ונישנושים. וגרגרי התורמוס? עדיין לא איבדו מקסמם וקורצים לי בהזדמנויות שונות.
האמת היא שגרגרי התורמוס עשירים בחלבון, סידן, אשלגן, מגנזיום, זרחן וחומצה פולית (ברזל). הם דלים בקלוריות ביחס לשאר הקטניות ויכולים בהחלט לשמש כנשנוש בריא. וזהו? זה כל מה שאפשר לעשות איתם? לבשל במי מלח ולנשנש?
החלטתי לבדוק את הנושא.
קניתי לי שקית של תורמוס מיובש (ניתן להשיג במגזר הערבי) והכנסתי למזווה, ממתינה לרעיון. מפה לשם, במסגרת אתגר 22 הימים (אתגר הטבעונות) שגזרו על עצמם לאחרונה מחצית מבני הבית ובכללם אף אני עצמי - מצאתי את עצמי חוזרת לשקית התורמוס וממשיכה לתהות - מה אפשר לעשות עם התורמוס הזה?
במשך 3 ימים השרייה שנדרשים לתורמוס, ועוד 3 שעות בישול, ועוד יומיים שהתורמוס המתין לי במקרר המשכתי להתלבט, ובסוף - הקסם קרה, פתאום צץ לו קונספט מתאים, התחברו הטעמים ונוצר לו סלט ים-תיכוני עשיר בטעמים, שיכול לשמח ליבו של כל טבעוני (וגם מי שלא).
מה שכן, זה לא מתכון שאפשר להכין באופן ספונטני בגלל ההשרייה הארוכה, קחו את זה בחשבון.
אז מה נצטרך?
300 גר' (כ-2 כוסות) גרגרי תורמוס יבש (על השקית שאני קניתי רשום תורמוס מתוק).
1 שקית סודה לשתייה (להשריה)
לסלט:
1/2 כוס עגבניות מיובשות בשמן זית
1/2 כוס זיתי קלמטה (אפשר מגולענים)
1/2 צרור בזיליקום
1 כוס אגוזי מלך
1/4 כוס משמן ההשריה של העגבניות המיובשות
1-2 כפות חומץ בלסמי
1/2 כפית מלח
ואפשר גם - 1/4 כוס צלפים (ממש רציתי להוסיף לסלט, אבל גיליתי מאוחר מדי שאין צלפים בבית... כמה חבל...)
ומה עושים?
1. מתחילים בהשריית התורמוס. בקערה גדולה שמים את גרגרי התורמוס עם הרבה מים (לפחות כפול מגובה הגרגרים) + 1/2 כפית סודה לשתייה. משרים למשך 3 ימים. פעמיים ביום מחליפים את המים, ובכל פעם לא שוכחים להוסיף סודה לשתייה.
2. אחרי 3 ימים מסננים את התורמוס, שוטפים ומעבירים לסיר שיכיל אותם בנוחות יחד עם כמות גדולה של מים (כפול מגובה הגרגרים). מבשלים במשך 3 שעות ברתיחה נאה (הכוונה - לא חלשה מדי).
3. מסננים ומצננים. אפשר להכין מראש ולשמור יום-יומיים במקרר.
4. שלב קצת סיזיפי שלדעתי תורם הרבה למרקם הסופי של הסלט: כל אחד מגרגרי התורמוס המבושלים מצופה בקליפה עבה למדי שכדאי להיפטר ממנה, כדי שהמרקם הסופי של הסל יהיה עדין יותר. לכל קליפה כזו יש חור קטן ופשוט סוחטים את הגרגר עצמו החוצה דרך החור. אם זה נראה לכם בלתי אפשרי - דמיינו לידה... בכל אופן קולפים כך את כל הגרגרים. כמו שאמרתי - סיזיפי, מודה. כדאי לעשות את זה בישיבה ובנחת. בעיני זה בהחלט שווה את המאמץ. אבל אם ממש לא מתאים לכם - תוותרו על הקילוף ותמשיכו הלאה.
5. ועכשיו לסלט עצמו. שמים את גרגרי התורמוס המבושלים והקלופים בקערת ערבוב. קוצצים ומוסיפים את העגבניות המיובשות, זיתי הקלמטה, הבזיליקום ואגוזי המלך. שימו לב: הקיצוץ צריך להיות גס (לגבי האגוזים - אני מעדיפה לשבור אותם קצת ידנית, זה לגמרי מספיק).
5. מתבלים בשמן ההשרייה של העגבניות, החומץ הבלסמי ומלח. בעדינות עם המלח, הזיתים והצלפים (אם השתמשתם) כבר נתנו מליחות רבה. טועמים ומתקנים תיבול. וזה הכל. אם צלחתם את ההשרייה הארוכה והבישול הממושך - כל השאר כבר ממש פשוט, והכי חשוב - טעים טעים.
http://bit.ly/2OfcK53