אין כמעט מסעדה אסיאתית שלא מגישה את הקינוח המקסים הזה של פודינג טפיוקה עם פירות טריים ולפעמים גם עם סורבה טוב ליד.
לא כל אחד אוהב את המרקם הג'לטיני של המנה, אבל, תאמינו לי, כשהיא עשויה טוב - היא פשוט נפלאה - צוננת, מרעננת, מתקתקה בדיוק במידה.
והכי משמח - אפשר להכין בקלות יחסית גם בבית, ולגוון בלי סוף על ידי שימוש בפירות עונתיים כאלה ואחרים.
ובקיצור, מנת קינוח מוצלחת במיוחד.
רגע לפני שמתחילים - מהי בכלל הטפיוקה הזו?
הטפיוקה הינה חומר גלם עמילני, המופק משורש צמח המניהוט (ידוע גם בשמות קסאבה, יוקה או מאניוק). המניהוט הוא שיח מעוצה שמקורו באמריקה הדרומית. מראהו החיצוני דומה לזה של צמח הקנאביס, אך בכך מסתיים הדמיון. הצמח נפוץ באזורים טרופיים וסובטרופיים, ועיקר הגידול כיום הוא באפריקה. המניהוט יכול לגדול גם בתנאי קרקע ואקלים קשים יחסית - קרקע זיבורית דלת מינרלים ואף בתנאי בצורת, אך נדרשים לו שמונה חודשים חמים לפחות בכל שנה, והוא אינו יכול לשרוד מתחת לנקודת הקיפאון.
החלק המשמש למאכל הוא בעיקר השורש הפקעתי עתיר העמילן, המהווה למעשה את המקור השלישי בגודלו לפחמימות באזורים טרופיים, אחרי אורז ותירס. השימוש בפקעות המניהוט מגוון מאוד, והוא משמש להכנת מספר גדול של מאכלים. שורש מניהוט מבושל הוא בעל טעם עדין, יכול להחליף תפוח אדמה מבושל במגוון מאכלים, בדרך כלל כתוספת למנה עיקרית. ניתן להכין ממנו, בין היתר, מחית, מרקים, נזידים, וכופתאות. פיסות מניהוט שבושלו או אודו ולאחר מכן טוגנו בשמן עמוק עשויות לשמש תחליף לטוגנים, הגם שטעמן ייחודי ושונה מזה של טוגני תפודים. ומכינים ממנו גם טפיוקה.
הטפיוקה היא למעשה קמח (נטול גלוטן ומרובה פחמימות) המופק משורש מיובש של מניהוט. מהמקמח הזה מייצרים את פניני הטפיוקה, בדיוק כמו שמכינים פתיתים מקמח (אוקיי, לא בדיוק, אבל הבנתם את הענין). הטפיוקה חסרת טעם משל עצמה, והיא משמשת בעיקר להסמכה של מאכלים אחרים, הכנת דייסות, פודינג, חביותיות, לחמים נטולי גלוטן, ועוד...
יתרונות בריאותיים של טפיוקה
לטפיוקה יש יתרונות בריאותיים רבים. היא עשירה בסיבים תזונתיים, מינרלים (ברזל, סידן, מנגן, נחושת וסלניום) וויטמינים (קבוצת B, לרבות ויטמין B6, חומצה פולית וחומצה פנטותנית) וכמעט שאין בה רכיבים מזיקים, כמו נתרן, כולסטרול ושומן רווי. הטפיוקה מומלצת לטיפול במצבי אנמיה, רזון קיצוני (לא מומלצת לירידה במשקל), יתר לחץ דם, עצירות ויש בה תכונות נוגדות אלצהיימר (מקורות: BEOK, PROAGING).
וכשאנחנו מצויידים בכל המידע הזה - אפשר להתחיל בעבודה.
מה נצטרך?
1 כוס פניני טפיוקה לבנות קטנות
1 פחית (400 מ"ל) קרם קוקוס
3/4 כוס סוכר
חליטת תה היביסקוס (גם תיון יעבוד)
1 רימון
אננס (עדיף טרי, אפשר גם משומר ומסונן)
ליצ'י (עדיף טרי, אפשר גם משומר ומסונן)
לעיטור: כמה עלי נענע
ומה עושים?
1. בסיר גדול מביאים לרתיחה 6 כוסות מים. כאשר המים רותחים - מוסיפים את פניני הטפיוקה ומבשלים כ-20 דקות על אש בינונית עד שהפנינים מוכנות. בוחשים מדי פעם.
איך יודעים שטפיוקה מוכנה? נפח הפנינים יגדל, והן יהיו רכות מאוד ושקופות. אם נשארת נקודה לבנה במרכז - זה בסדר.
2. מעבירים את הטפיוקה המבושלת למסננת, שוטפים בהרבה מים ומסננים היטב. בזמן הבישול הטפיוקה מפרישה הרבה מאוד עמילנים והמרקם של הנוזל שבו בישלנו אותה יהיה מאוד רירי, לכן חשוב לשטוף היטב. מצננים לטמפרטורת החדר.
כאן יש סרטון שמדגים את אופן בישול הטפיוקה. ההמלצה בסרטון היא לבישול של שעה, אני מצאתי שעשרים דקות הספיקו לחלוטין. בכל אופן, אם נדרש בישול קצת יותר ארוך - לכו על זה.
3. בינתיים קולפים את הרימון ומפרידים את הגרגרים. מסננים ושומרים את המיץ.
4. מכינים חליטת היביסקוס מחצי כוס מים רותחים, ומוסיפים את מיץ הרימונים. סה"כ נדרשת כמות של 3/4 כוס, במידת הצורך מוסיפים עוד מעט מים.
5. שמים בסיר קטן את הנוזלים (3/4 כוס כאמור) + 3/4 כוס סוכר, מביאים לרתיחה עדינה ומבשלים 5-10 דקות. מסירים מהאש.
6. מוסיפים לסיר הקטן את קרם הקוקוס ומערבבים היטב.
7. בקערה גדולה מערבבים את הטפיוקה עם תערובת הקוקוס שבסיר הקטן. מכסים ומעבירים לצינון של כמה שעות במקרר.
8. ממש לפני ההגשה: מעבירים מצקת של טפיוקה לגביע אישי. חותכים את הפירות לקוביות קטנות ומסדרים מעל. מעטרים בגרגירי רימון + עלי נענע.
9. את הטפיוקה שנשארה אפשר לשמור כמה ימים בקופסה סגורה במקרר. כשרוצים לאכול - מעבירים לגביע, מוסיפים פירות טריים (גיוונים יתקבלו בברכה ) ונהנים שוב...
ערכים תזונתיים
269 קלוריות ל-100 גר'
מנה ( כ-100 גר' (1/2 כוס) טפיוקה מבושלת + 50 גר' פירות) - 210 קלוריות
לערכים תזונתיים מלאים - לחצו על הכותרת
https://goo.gl/JcPCSm