השבוע התארחתי ברהט, העיר הבדואית הגדולה בארץ.
רהט (שמשמעות שמה בערבית קבוצה של אנשים שחיים יחד) הוקמה בשנת 1972 במסגרת תוכנית ממשלתית להקמת יישובי קבע לאוכלוסייה הבדואית בנגב. העיר משלבת חקלאות ותעשייה, עירוניות וכפריות, קידמה וטכנולוגיה עם מסורת ושבטיות, אך סובלת עדיין ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שיעורי אבטלה גבוהים, ופלגנות בין שבטים.
בשנים האחרונות נעשה מאמץ גדול לקידום התיירות הבדואית בנגב בכלל וברהט בפרט, במטרה ליצור מנוף כלכלי, לעודד תעסוקת נשים ולייצר גאווה מקומית ואזורית, על בסיס עקרונות של אירוח, קבלת פנים וקבלת האחר. קסם במדבר, כך נקרא הפרוייקט, והוא בהחלט קסום.
מדובר בתיירות אתנית ואותנטית, חוויה תרבותית וקולינרית עבור הקהל הרחב, שנחשף לעולמם הקסום של הבדואים - עולם של הכנסת אורחים מופלאה כמיטב המסורת הבדואית, עשיר בריחות, טעמים וצבעים.
הסיורים מתקיימים במהלך השנה כולה, אבל הסיור המוצע למבקרים בימים הקרובים הוא חווייתי במיוחד - לילות רמדאן ברהט. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני הסתקרנתי...
אין רמאדן בלי ה-ממתקים של הרמאדן: מימין עטאייף (נלמד להכין בהמשך), משמאל עוואמה
מסתבר שלחודש הרמדאן יש קסם מיוחד, והצום הוא רק ההתחלה. האקשן האמיתי מתחיל בערב, אחרי סעודת האפטאר, שהיא סעודת סיום הצום.
השקט, התפילות והאווירה הרוחנית של שעות הבוקר, מפנים מקומם לרחובות שוקקים עד השעות הקטנות של הלילה, דוכני ממתקים פזורים בצדי הרחובות, ריחו של העטייף המפורסם נישא באוויר, המסגדים והבתים מוארים ומקושטים, והאווירה כולה מפוייסת ושמחה.
חודש הרמדאן נחשב בתרבות המוסלמית לחודש של קדושה, אחווה ושמחה. בנוסף למשמעותו הדתית (החודש בו נשלח ספר הקוראן משמים כדי להנחות את הדרך לגאולה) לרמדאן אופי משפחתי-מסורתי, דבר המביא לכך שגם מוסלמים שאינם מקפידים בדרך שגרה על אורח חיים דתי, משתתפים בצום, בסעודות האפטאר המשפחתיות לאחר הצום, בתפילות ובאירועים המשפחתיים והקהילתיים, ואלה רבים מאוד בתקופה זו של השנה.
וכך הגעתי לרהט, להתארח ולהשתתף בארועי חודש הרמדאן.
את פנינו מקבלת בחיוך רחב ומאיר עיניים אלהאם אלכמלאת (טל. 052-4838983).
אלהאם אלכמלאת, מדריכת סיורים ברהט, טל. 052-4838983
אלהאם, בוגרת קורס יזמות לנשים תיירניות ברהט, היא מדריכת סיורים בעיר, והיא מובילה אותנו בין סמטאות השוק לרחובות העיר עד לרהט החדשה, משם לאזור התעשייה המשותף לתושבי רהט והישובים היהודיים שבסביבה, ולאחר מכן לביקור בבתי הנשים המארחות.
השוק של רהט. לצד סוחרים מקומיים מצויים כאן דוכנים של תושבי חברון והסביבה שנשארים ללון במקום
הידע של אלהאם מאיר עיניים. בכנות כובשת לב היא משתפת בקשייה של העיר הבדואית - שבטיות, ריבוי נשים, אבטלה גואה ועוד. הדרך בה היא מתארת את עולמה המסורתי של האשה הבדואית ואת דרכה שלה עצמה ושל אחרות כמוה להפוך ליזמיות, לפרנס את המשפחה, היא לא פחות ממעוררת השראה.
יזמות נשית ברהט: עסק לשמלות כלה בבעלות ובניהול של אשה בדואית מקומית
המסגד הגדול ברהט החדשה. לכל שכונה ולכל שבט - מסגד משל עצמם
הביקור הראשון שלנו הוא בביתה של ג'ולייט בדר - בית האמונה והתקווה (טל. 053-2319703).
ג'ולייט בדר - בית האמונה והתקווה, טל. 053-2319703
ג'ולייט מקבלת את פנינו בלבוש מסורתי בשיג הביתי המפואר שלה.
השיג, הוא אותו אזור באוהל הבדואי המסורתי המשמש לארוח. המעבר ליישובי קבע לא מחק את מסורת הארוח המושרשת עמוק כל כך בתרבות הבדואית וגם כיום בכל בית בדואי יימצא שיג - אזור ארוח - מודרני.
מסורתית, גברים בלבד מורשים להכנס לשיג, אבל ג'ולייט בדר היא אשה מתקדמת, יזמית עסקית, והיא המארחת שלנו. בעלה לא נראה כלל בסביבה.
ג'ולייט מנחה סדנאות להכנת חמוצים ביתיים ומגוונים, אוכל בדואי מסורתי, וכמובן - הכנת הקטאייף, ה-ממתק של הרמאדן. אנחנו התנסינו בהכנת הקטאייף. ממלאים, סוגרים, מטגנים וטובלים בסירופ סוכר. ואחרי שטועמים אחד - הולכים מיד להכין את השני. עד כדי כך זה טעים.
הכנת העטאייף (הכנתי במו ידי): ממלאים ומקפלים, מטגנים, טובלים בסירופ סוכר, טועמים ומתעלפים
מפה לשם, מגיעה שעת האפטאר, הארוחה המסורתית לסיום צום הרמאדן, ואנחנו ממהרים להגיע לארוחה בביתה של יזמית מקומית נוספת - ג'מלאת אבו מוסא (טל. 054-3912896).
ג'מלאת אבו מוסא, מרכז מבקרים, טל. 054-3912896
גם ג'מלאת מארחת לארוחות וסדנאות בישול. ניתן להתארח אצלה גם ללינה (המקום היחיד ברהט), ובנוסף היא מייצרת מוצרים טבעיים לרפואה משלימה בשיטות בדואיות מסורתיות ובשימוש בחומרים טבעיים בלבד.
ארוחת האפטאר אצל ג'מלאת, על טהרת המטבח הבדואי המסורתי, עשירה ונדיבה, בדיוק כמו ג'מאלת עצמה - מרק פריקה, מבחר גדול של סלטים, אורז עם עוף, וכל ממתקי החג - עטאייף, עוואמה, כנאפה ומבחר סוגי בקלאווה. לצד אלה מוגשים לנו לימונדה (שג'מאלת מכינה בעצמה) ומשקה תמרינדי.
ארוחת אפטאר בבית המבקרים של ג'מלאת אבו מוסא
בסיום ארוחת האפטאר, העיר כולה מתעוררת לחיים ואנחנו עושים דרכנו לביתו של אומן מקומי - מחמוד אבו גאנם (טל. 054-2001889).
מחמוד אבו גאנם, אומן זכוכית, טל. 054-2001889
מחמוד, שהגיע לאומנות במסגרת שיקום שעבר לאחר תאונת דרכים קשה, הוא אומן רב-תחומי. הוא רוקם, הוא סורג, אבל האהבה האמיתית שלו נתונה לזכוכית, ממנה הוא מייצר כלים שונים וחרוזים יפהפיים להכנת תכשיטים מסוגים שונים. בנוסף עובד מחמוד עם נוער בסיכון (ברהט ומחוצה לה).
מימין - טבעות, משמאל - עגילים
מיטב התוצרת למכירה במקום, ובנוסף נערכות כאן סדנאות מותאמות לכל הגילאים.
מחמוד מדגים יצירת חרוזים מזכוכית
הביקור אצל מחמוד מסיים את הסיור, וכבר בדרך הביתה ברור לי לחלוטין מה אני מבשלת בשבת הקרובה. הארוחה שלי כולה בהשראת ארוחת האפטאר שאכלתי אצל ג'מאלת והיא כוללת: מרק יוגורט עם פריקה, מקלובה, סלט עמבה של ג'מאלת, טאבולה, סלט גרגרי חומוס עם גרגיר, חומוס ביתי, ולקינוח - עטאייף של ג'ולייט, כמובן.
וכאן המתכונים:
המתכון כאן של טאבולה כרובית. אם רוצים להכין את הגרסה המסורתית מחליפים את הכרובית בכוס בורגול שהושרה במים קרים למשך שעה עד לספיגת כל הנוזלים.
