מסיבת תה לחברות הכי טובות

הפוסט מוקדש באהבה גדולה לחברותי היקרות מכל, אלה שהיו במסיבה וגם אלו שלא הגיעו, אבל בטח יבואו בשנה הבאה, כי - כן, זה הולך להיות ארוע שנתי. אתן תמיד בליבי.

חברות היו ויהיו תמיד חלק מאוד משמעותי בחיים שלי. כבר למעלה מחמישים שנה אני מטפחת באהבה גדולה נבחרת מפוארת של נשים מדהימות, החברות שלי. יש לי חברות מהגן, מהיסודי, מהתיכון, מ"תיסלם", מהצבא, באוניברסיטה היו לי בעיקר חברים אז זה לא נחשב, מההתמחות, ממשרדים שעבדתי בהם, מתקופת הקונדיטוריה, מהמשפחה, מהשכונה, מעולם הבלוגים, ובכלל מהחיים.

ובכל נקודת זמן שהיא, אני תמיד אשמח להפגש עם אחת (או יותר) מהחברות הנפלאות שלי. אלא שלחיים יש תכניות קצת אחרות עבורנו. הימים עוברים, השבועות חולפים ולפעמים אפילו חודשים נוקפים, ואנחנו כולנו כל כך עסוקות ולא ממש מצליחות להפגש. יש לי חברות (ולאו דווקא כאלה שאינן חיות בארץ) שלא הצלחתי להפגש איתן כבר שנים... ואנחנו עדיין חברות, זה ברור. מתגעגעות, מקטרות, אבל לא נפגשות.

מפה לשם, החלטתי לעשות מעשה, והזמנתי את כל החברות ל"מסיבת תה".

למי מכן ששואלת את עצמה (ובין החברות שלי בוודאי היו כמה וכמה כאלה) מה זו בכלל מסיבת תה, הנה כמה פריטי טריוויה בנושא:

מסיבת תה היא ארוחה אנגלית קלאסית על כל כללי הטקס כמו שרק הבריטים יודעים להמציא, לשמר ולנהל. ואני לא אומרת את זה בביקורתיות או שיפוטיות. בדיוק להיפך, ואולי אפילו בקורטוב של קנאה.

מסיבת תה נערכת באופן מסורתי בסביבות השעה 16:00 בין ארוחת הצהריים. יש הטוענים שמקורו של המנהג בחולשה שחשה הדוכסית מבדפורד בשעות אחר הצהריים, אי שם בין ארוחת הצהריים שכבר הסתיימה, לבין ארוחת הערב שעדיין הייתה רחוקה. הדוכסית נהגה לשתות תה עם לחם וחמאה שהיו מוגשים לה בשעת חולשה זו, ולעתים קרובות נהגה להזמין אליה חברות שיצטרפו לשתיית התה יחדיו. לאט לאט הפך ההרגל של למנהג פופולרי בקרב המעמד הבינוני-גבוה, והשאר – הסטוריה.

הימים הם ימי המסעות הגדולים לגילוי ארצות, והתה שהחלו לייבא אז מהמזרח הרחוק היה יקר, יוקרתי ופופולרי בבתי האצולה הבריטית. וכך, מסיבות התה הפכו לסמל סטטוס. עם השנים חלחל הנוהג גם למעמדות נמוכים יותר וכבש בהדרגה את כל רחבי האימפריה הבריטית.

ומהם כללי הטקס?

מסיבת תה יכולה להתקיים בכל חדר, מרפסת או גינה. הסידור האידאלי הוא להציב שני שולחנות נפרדים: האחד לצידה של המארחת ועליו כל הדרוש להכנת התה ולמזיגתו. ספלי התה גם הם מונחים על שולחן זה. השולחן השני הוא שולחן הכיבוד.

טקס הכנת התה הוא העיקר, כמובן. את התה מכינים בחדר האירוח, בנוכחות האורחים (ולא במטבח). מחממים את קומקום התה על ידי כך ששוטפים אותו במים רותחים. מכניסים לקומקום את עלי התה, יוצקים על עלי התה מים רותחים וממתינים שייחלטו. כשהתה מוכן פונים לאורח הכבוד ושואלים אותו כיצד הוא שותה את התה. מוזגים עבורו את התה, מוסיפים עבורו סוכר (רצוי קוביות), וגם חלב בהתאם להעדפתו האישית. לאחר מזיגת התה האורח לוקח את הכוס מידי המארח, ורשאי להוסיף לימון מצלחת זכוכית נפרדת עם פלחי לימונים.

מסיבת תה של רוקחת החלומות | צילום: לא ידוע

חידוש אחד מרענן שנכנס למסיבות תה בעידן החדש הוא הגשה של קוקטייל שמפניה, ואני מאמצת את הקונספט.

את התה אני מחליפה בסנגרייה מרעננת ולצידה "שמפניה וורודה" (כל רוזה מבעבע יתאים כאן).

איך מכינים סנגרייה בחמש דקות?

בחנויות היין (אני קניתי ביין בעיר) אפשר למצוא בקבוק (וליתר דיוק של קרטון) של סנגרייה מוכנה עם 7% אלכוהול, ממש טעימה! לכל בקבוק מוסיפים כ-350 גר' פירות חתוכים, ויש לכם סנגרייה כהלכתה כמעט ללא מאמץ.

טיפ חשוב נוסף: את הפירות חותכים לקוביות ומקפיאים, ואז, במקום להוסיף למשקה קרח משתמשים בפירות הקפואים. הרווח כאן כפול - מצד אחד המשקה לא נמהל כשהקרח נמס, ומצד שני הפירות המפשירים מפרישים המון מיצים טבעיים ומשביחים מאוד את טעמה של הסנגריה.

באיזה פירות משתמשים? זה באמת ענין של העדפה אישית. אני בחרתי באגסים, נקטרינות ושזיפים והוספתי גם דובדבנים ופטל קפואים.

מה לובשים למסיבת תה?

באתר של ויסוצקי (והם מבינים דבר או שניים בתה) יודעים לספר שקוד הלבוש המוקפד של מסיבות התה עבר לא מעט גלגולים מאז התקופה הויקטוריאנית (וטוב שכך).

הטרנד הנוכחי מעניק לו פרשנות קלילה ואוורירית עם טוויסט חצוף, שיש בו איזון הנכון בין dress to impress לבין "שלפתי משהו מהארון ובאתי. איפה השמפיין?"

בתרגום חופשי זה אומר שמלות עם מותן צרה בגוונים בהירים, בדי שיפון מתנפנפים ופרינטים פרחוניים, משובצים או מנוקדים. קשירה בצווארון או שרוולים קצרצרים ותפוחים מעט, יוסיפו לכן שיק בריטי, צונן וקולי. בשביל הטוויסט שיהפוך אתכן מנערות פנימייה בריטיות הגונות לילדות רעות שברחו באמצע הלילה לעיר הגדולה, לכו על נעלי דוק מרטינס, מגפונים או מגפי בוקרים מעור. סנדלים בסטייל בוהמי גם יתקבלו בברכה, וכמובן שכפכפים הם ביג נו-נו. שרשרת קולר, משקפי שמש אכזריות וכובע רחב שוליים יתנו פיניש מנצח לכל הקטע. משהו כזה -

אז נכון שלא כל החברות הגיעו בשמלות שיפון פרחוניות עם עקבי סטילטו, וגם כובעים רחבי שוליים לא כל כך נראו במסיבה שלי. את זה נשאיר לדוכסיות ולנסיכות. מה שכן, על תכשיטים אי אפשר לוותר, אז הזמנתי לארוע את חברתי נורית (מכירות עוד מקורס קצינות, כפי שהוא נקרא אז, בבה"ד 12). נורית יוצרת מחרוזות חרוזים מהממות תחת המותג נוריתא והעמידה כאן דוכן מכירה ססגוני ושובה עין.

אהבתי, דיגמנתי כל הערב, ובסופו אף התחדשתי לי במחרוזת מקסימה, נראית כאן בתמונה בשורה התחתונה, שניה מימין. אהבתן?

ועכשיו כשאנחנו לבושות ומתוכשטות, אפשר לעבור לחלק המרכזי של הערב - הכיבוד.

מכיוון שעל מתוקים אי אפשר לוותר וכולנו מנסות לקצץ בפחמימות - הפעלתי את כל קסמי וכישורי, יכולת האילתור והיצירתיות שלי ובניתי תפריט פינגר פוד שלם ללא בצקים בכלל וכמעט כמעט ללא פחמימות, מלאכת מחשבת של ממש.

כריכונים של לחם לבן עם חמאה ומלפפון? לא במסיבה שלי...

תפריט המלוחים

צזיקי (המתכון האגדי של אמא) >>> bit.ly/2Man8MP

בורשט (מרק סלק) קר >>> bit.ly/2OP4rAg

סלט שרי ובייבי מוצרלה - הכי פשוט: עגבניות שרי בצבעים שונים חצויות או חתוכות לרבעים, בייבי מוצרלה ועלי בזיליקום קרועים גס. שמן זית, מעט חומץ בלסמי ומלח, וזה הכל.

פטריות ממולאות >>> bit.ly/33r7PVy

פלפלונים ממולאים בגבינות צאן >>> bit.ly/2Zb573b

סירות אנדיב עם תאנים, גבינת סנט מור ואגוזי מקדמיה ברוטב ויניגרט

>>> bit.ly/30lruUZ

פלטת גבינות >>> bit.ly/2YVTXDd

אנטי פסטי של כרובית, בטטה ופלפלים בצבעים שונים >>> bit.ly/2MSsw6Q