הימים האלה של ראשית הסתיו (טוב, עדיין לא ממש סתיו, לצערי, אבל בהחלט כבר סוף הקיץ) הם שעתן היפה של הדלעות למיניהן. מבחר הדלעות בשוק יפהפה, האפשרויות הקולינריות רבות ומגוונות כל כך, אין פלא שתבשיל דלעת כלשהו הוא מנה פופולרית בכל ארוחת חג.
מקורה של הדלעת ביבשת אמריקה. ההערכה היא כי כבר 7000 שנה לפני הספירה השתמשו תושביה הקדומים של אמריקה בבשר הדלעת ובזרעיה כמקור תזונה חשוב. מאות שנים לפני שהמתיישבים החדשים הגיעו לחופי אמריקה הייתה הדלעת (יחד עם תירס ושעועית) אחד ממרכיבי התזונה העיקריים של האינדיאנים.
האינדיאנים היו אף אלה שהעבירו את זרעי הדלעת לצפון אמריקה. המתיישבים הראשונים באמריקה, מיהרו להכיר בערכה של הדלעת והחלו לגדל אותה בעצמם כשהם עושים בה שימוש לתבשילים שונים. אז גם נולדו ניצניו הראשונים של ה- Pumpkin Pie. הגרסה הראשונית לפאי הדלעת האמריקאי הידוע. הגרסה הקדמונית, אי אז באותם ימים רחוקים, הייתה דלעת שהמתיישבים הסירו את כיפתה, הוציאו ממנה את הזרעים והסיבים, מילאו בחלב, תבלינים ודבש, ובישלו מעל גחלים רוחשות של מדורה לאחר שכובתה.
לאחר גילוי העולם החדש, הוצגה הדלעת גם לעולם הישן, ומאז המאה ה-16 נודע לה מקום של כבוד גם ברחבי אירופה והעולם מערבי כולו.
מפה לשם, הגיעה הדלעת גם אל שולחן ראש השנה שלנו בתפקיד ה'קרע'.
בעבר, יש להניח, שימש בתפקיד זה קישוא או ירק אחר ממשפחת הדלועיים שהיה נפוץ באזור, אך מאז שפרצה לחיינו - נושאת בו הדלעת בגאון וניתן אף לאמר כי משולבות בה 4 ברכות נפרדות לחג:
הראשונה והמובנת מאליה - 'שתקרע רוע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו';
השניה הנובעת ממתיקותה הטבעית של הדלעת -'שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה';
השלישית היא שנה של שפע - בסין מאמינים שהדלעת מסוגלת לינוק את הצ'י של האדמה ולתרגמו לשפע בחיי האדם. ומי אנחנו שנוותר על כל השפע הזה?
והרביעית - שנה של בריאות - כי הדלעת דלת קלוריות ובעלת ערכים תזונתיים גבוהים - מקור עשיר לסיבים תזונתיים, אשלגן, ויטמינים A, B1, B3, C, מגנזיום, נחושת ומנגן, וכן עשירה בחומצות פוליות, בטא-קרוטן ונוגדי חימצון.
ואחרי כל אלה - לא נכין מתכון של דלעת לשולחן החג?
הכנתי מתכון נהדר של דלעת ערמונים במילוי בורגול ופטריות, שאפשר להגיש כמנה אישית חגיגית במיוחד ונותנת מענה ראוי גם לצמחונים ולטבעונים שבין האורחים.
את דלעת הערמונים אפשר להחליף בדלורית ואפשר גם לשלב בין שני הסוגים.
המלית תתאים גם לדלעת יפנית גדולה שאופים בתנור, בדומה למתכון הזה.
מה נצטרך?
6-8 יח' דלעת ערמונים
1 כוס בורגול
1-2 כפות שמן זית
1 בצל קטן
2-3 שיני שום
2 סלסילות פטריות מסוגים שונים
1 שקית ערמונים בואקום (לא חובה)
1-2 ענפי טימין או אורגנו טרי
מלח, פלפל שחור גרוס
לבישול הדלעות - 1 ליטר ציר ירקות טוב
1 רסק עגבניות קטן (100 גר')
מלח
ומה עושים?
1. מתחילים בהכנת המלית: משרים את הבורגול ב - 2-3 כוסות מים רותחים עם 1 כפית שטוחה מלח למשך חצי שעה, מערבבים מדי פעם. אם נותרו נוזלים - מסננים.
2. בינתיים קוצצים את הבצל דק, מחממים שמן זית במחבת גדולה ומאדים את הבצל (בחום נמוך) עד שהוא מתרכך ומזהיב. קוצצים את שיני השום ומוסיפים למחבת עם הבצל. מטגנים עוד דקה.
3. בינתיים חותכים את הפרטיות לקוביות קטנות יחסית. מוסיפים למחבת יחד עם הטימין או האורגנו, ממליחים, מפלפלים ומקפיצים במשך כמה דקות עד שהפטריות מתרככות ומאבדות נפח. מצננים.
4. מכינים את הדלעות למילוי: מורידים כיפה (שומרים את המכסים להמשך). אם הדלעות גדולות במיוחד אפשר לחצות לרוחב ולהכין 2 מנות מכל דלעת. מרוקנים בכפית את הגרעינים והסיבים ומשאירים חלל גדול ככל האפשר למילוי. במידת הצורך חותכים פרוסה דקיקה מבסיס הדלעת כדי שתעמוד באופן יציב.
5. מערבבים את תערובת הפטריות עם הבורגול, מפוררים פנימה את הערמונים. טועמים ובמידת הצורך מתקנים תיבול. ממלאים את הדלעות בנדיבות.
6. בסיר רחב שמים את הציר והרסק, ממליחים ומביאים לרתיחה עדינה. מסדרים את הדלעות הממולאות בצפיפות בסיר. יוצקים מעט מנוזל הבישול לתוך כל דלעת וסוגרים במכסים שהסרנו כשהכנו את הדלעות למילוי (אם חצינו לרוחב, מוותרים על ה'מכסה'). הנוזלים בסיר צריכים להגיע לגובה 3/4 מהדלעת ולא יותר, במידת הצורך מוסיפים מים. סוגרים את הסיר, מביאים לרתיחה, מעבירים לאש קטנה ומבשלים במשך 30-40 דקות עד שהדלעות מתרככות. מצננים מעט ומעבירים לצלחת הגשה.
7. את הנוזלים שנשארו בסיר אפשר מצמצמים ומגישים כרוטב לצד הדלעות.
נשארה לכם מלית?
אני משתמשת במלית הזו גם למילוי עוף (אני קונה מוכן למילוי בלי עצמות בכלל, ואז זה ממש ממש פשוט). ממלאים את העוף בנדיבות רבה. בסיר גדול שמיועד לתנור (מאלה שמכינים בהם חמין) מפזרים את המלית (אם נשאר עוד משהו), מניחים מעליה את העוף הממולא, ומורחים אותו בתערובת של שמן זית, מעט רוטב סויה או טריאקי (שיקבל צבע יפה) וכל תערובת תבלינים שאתם אוהבים שופכים את הנוזלים מהמתכון המקורי (מים + רסק עגבניות) על שאריות המלית מסביב לעוף ומכניסים לתנור למשך שעתיים מכוסה ועוד חצי שעה ללא כיסוי בחום של 180 מעלות.