פָּנָפּוֹרְטֶה היא עוגה איטלקית מסורתית, משובצת אגוזים ופירות יבשים.
במקומות אחרים באירופה תמצאו אותה תחת השם ביסקוטי, קנטוצ'יני, מנדלברויט, או סטולן, אבל בסיינה (משם היא הגיעה) ובטוסקנה בכלל - היא פנפורטה. וזה לא רק ענין של שם.
הפנפורטה בכל זאת שונה מהאחרות - היא עשירה יותר, דחוסה יותר ובעיקר - ארומטית במיוחד בזכות תערובת תבלינים מפתיעה ומרתקת.
האיטלקים נוהגים לאכול את הפנפורטה שלהם בכריסטמס, ועבורנו ט"ו בשבט הוא הזדמנות חגיגית ראויה להתענג עליה, ויש על מה, זו עוגה נהדרת.
הגרסה שלי קצת פחות דחוסה מהמקור ומעודנת יותר. שיטת ההכנה (אפיה ולאחריה ייבוש) דומה יותר לקנטוצ'יני , אבל המתכון נאמן למרכיבים המקוריים של הפנפורטה, ובעיקר לתיבול האופייני, וזה בעיני העיקר בעוגיה הזו. היא כל כך טעימה, שאני כבר לא מכינה שום עוגה אחרת לט"ו בשבט.
מה נצטרך?
500 גר' (2.5 כוסות) סוכר
500 גר' (3.5 כוסות) קמח
1 כף גדושה דבש
500 גר' (8 ביצים L או 10 ביצים M) ביצים (לא להיבהל מהכמות, זה השומן היחיד בעוגה כולה)
150 גר' משמש מיובש
150 גר' דובדבן מסוכר
150 גר' אגוז מלך
150 גר' פיסטוק
לתערובת התבלינים:
1 כפית קינמון
1/4 כפית צפורן
1/4 כפית מוסקט
1/4 כפית כוסברה יבשה
1/4 כפית הל
ומה עושים?
1. מקציפים בוו גיטרה את כל החומרים (למעט האגוזים והפירות) למשך כ-5 דקות.
2. מוסיפים פירות ואגוזים ומערבבים בעדינות בעזרת לקקן עד לפיזור אחיד.
*** חייבים את הפירות האלה? לא... אבל אלה יתנו מצד אחד חמיצות שהכרחית כאן ומצד שני צבעוניות מהממת. אז אפשר להחליף, רק קחו את זה בחשבון. וכנ"ל לגבי האגוזים. הפיסטוק נותן המון צבע.
*** ועוד משהו: אפשר לשחק ביחסים שבין הפירות לאגוזים. יותר אגוזים = קצת יותר בריא, אבל יותר קלוריות (בגלל השומן), לשיקולכם.
3. יוצקים ל-2 תבניות אינגליש סטנדרטיות משומנות.
4. אופים בחום בינוני-נמוך (150 מעלות) במשך 30 דקות. העוגה צריכה להיות האפויה לחלוטין, במידת הצורך מוסיפים עוד כמה דקות.
5. מצננים את העוגות היטב היטב ומחלצים מהתבניות. פורסים דק-דק (כ-3 מ"מ). אם יש לך סכין שף חדה מאוד (שלי בדיוק חזרה מהשחזה - אפשר להשתמש בה, אחרת - אולי עדיף סכין לחם טובה.
6. מסדרים את העוגיות בתבנית תנור. מייבשים 10-15 דקות בחום 120 מעלות. מוציאים ומצננים. העוגיה תתקשה רק כשהיא תהיה קרה.
6. הקסם מוכן. שומרים בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר. העוגיות יכולות להישמר כמה שבועות ויותר. יש האומרים - כמעט נצח, ואני אומרת - עד פורים. יותר מזה אנחנו לא צריכים.
אז תגידו לי אתם, הפנפורטה הזו לא ראויה למרכז השולחן?
ומה עוד אני מכינה לחג?
