Search Results

כמו תמיד בעונה זו של השנה אני מתלבטת בסוגיית הקומקוואט, הלא הוא התפוזון הסיני. הוא מקסים הקומקוואט, אין ויכוח, אבל בינינו - לא ממש מתחשב... היה נחמד לקטוף סלסילה פעם או פעמיים בשבוע ולנשנש ככה בין לבין, ואצלנו בבית מאוד אוהבים את התפוזון הסיני בצורתו הגולמית, היישר מהעץ. אבל, וזה אבל גדול, כשעץ שלם מבשיל בבת אחת (ובואו נודה על האמת, כל שנה זה קורה ומפתיע אותנו מחדש) - גם 6 אכלני קומקוואט לא משתלטים על הענין. אז מה עושים? אגף הריבות והקונפיטורות כבר מזמן מיצה את עצמו בהקשר הזה, ואני יושבת מול שק של תפוזונים שנקטפו הבוקר ותוהה מה לעשות איתם. מפה לשם, אני מחליטה לנסות לכבוש את התפוזונים, ומכיוון שזו התנסות ראשונה, אני מחליטה לבדוק במקביל 2 גרסאות: גרסה ראשונה - דומה מאוד ללימון כבוש מסורתי - עם מלח ופפריקה חריפה. וגרסה שניה - עם שום, לימון, גרגרי כוסברה, גרגרי אניס, פלפל אנגלי ועלי דפנה. כמובן - כפית גדושה של מלח על כל כוס מים. מארגנת 2 צנצנות, מניחה עם אדם החלון, ונכנסנת להמתנה של שבוע (לפחות...) וכעבור שבוע... כעבור שבוע אני מגלה שהיה כדאי, אבל ממש כדאי, לחכות. הצנצנת הראשונה (עם מלח ופפריקה חריפה) - נחמדה. אבל הצנצנת השניה, הווווו.... הצנצנת השניה, כאן אני מגלה אוצר של ממש. אז איך מכינים? הנה זה בא. מה נצטרך? צנצנת זכוכית מעוקרת בעלת סגירה אטומה. אני השתמשתי בצנצנת של קפה, שהנפח שלה קצת פחות מליטר. לצורך העיקור העברתי פעם אחת במדיח, זה מעקר מצויין. תפוזונים בכמות שממלאת היטב את הצנצנת (אם אתם בענין של מדידה מדוייקת - נא לעשות זאת לפני העיקר של הצנצנת). מיץ מלימון אחד 3-4 שיני שום 2-3 עלי דפנה 1/2 כפית זרעי כוסברה 1/2 כפית זרעי אניס 1/2 כפית פלפל אנגלי שלם מלח שמן זית לאיטום ומה עושים? 1. שוטפים היטב את התפוזונים ומייבשים. חורצים בכל תפוזון שני חריצים לאורך. 2. מכניסים לצנצנת את התפוזונים החרוצים ומפזרים ביניהם את שיני השום והתבלינים. דוחסים היטב שיהיה כמה שפחות אויר בפנים. 3. יוצקים פנימה מיץ מלימון אחד. 4. בינתיים מרתיחים מים בקומקום. מודדים 2 כוסות מים רותחים + 2 כפיות גדושות של מלח, ויוצקים לתוך הצנצנת. במידת הצורך משלימים בכוס נוספת של מים עם מלח. 5. סוגרים את הצנצנת, מנערים היטב, מעמידים על השיש ומחכים 2-3 דקות. פותחים ומוסיפים עוד מים מומלחים כדי להשלים לגובה מקסימלי. בכל מקרה - לא להוסיך מים לא מומלחים, חשוב מאוד לשמור על היחס של מלח-מים. 6. מוזגים מעל המים בעדינות 1-2 כפות שמן זית כדי לאטום ולמנוע חדירה של אויר. 7. סוגרים היטב את הצנצנת ומניחים על אדן החלון. 8. ממתינים בסבלנות שבוע, זה ישתלם, אני מבטיחה. כעבור שבוע - אפשר לאכול סתם כך, וזה ממש לא סתם, תאמינו לי. ואפשר להשתמש בתפוזונים לשדרוג מאכלים אחרים, כמו למשל - תוספת לירקות מאודים (עם כף מנוזלי הכבישה בתפקיד רוטב), מרינדה לעוף או דגים, ועוד ועוד כיד הדימיון. אני הכנתי פילה טונה עם שומר. טחנתי חלק מהתפוזונים עם מעט מנוזלי הכבישה שלהם, השריתי את הדגים ולאחר מכן הכנסתי יחד עם השומר לתנור. מעדן של ממש. רק שימו לב שמשך הצליה של הדגים קצר בהרבה מזה של השומר. צריך להוציא את הדגים באמצע או להפריד מראש לשתי תבניות נפרדות. שיהיה חורף שמח וטעים. #תפוזוןסיני

פודינג לחם הוא קינוח שעד לאחרונה פשוט לא עשה לי את זה. הייתי נתקלת במתכון, מעקמת קלות את הפרצוף וממשיכה הלאה. אבל כל זה השתנה לאחרונה בעקבות הביקור שלי בבולגריה. לבולגריה נסעתי במסגרת חגיגות ה-50 שלי. החלטתי לחגוג לעצמי ב-50 חגיגות קטנות (גם אם זה יקח שנתיים). סדנת צילום היתה ברשימת החגיגות כבר מימיה הראשונים. ואז נתקלתי לגמרי במקרה (או שאין מקריות בחיים...) בהזמנה לסדנת הצילום של אפרת לוזנוב בבולגריה. תוך 5 דקות בדיוק (הזמן שלקח לי לקרוא את הפוסט המקסים של אפרת) - כבר הייתי רשומה לסדנה. הזמנתי טיסה, קניתי מצלמה (עד אז צילמתי בטלפון המסור שלי), והנה אני בדרך. לא יודעת כלום על בולגריה, לא ממש יודעת מי זו אפרת, לא יודעת כלום על הבנות שיהיו בסדנה (חוץ מיונית צוק חברה ובלוגרית אחת ויחידה, שדרכה גם נחשפתי לסדנה), לא יודעת כלום על המצלמה שקניתי (חוץ מזה שהבן שלי הספיק לטעון אותה עבורי). העיקר שאני חוגגת. אפשר לספר בלי סוף על הסדנה הזו, סדנת כריסמס. אפשר לספר על בולגריה הגוועת, שהגידול הטבעי שלה שלילי וכל הצעירים עוזבים אותה לטובת מחוזות אחרים באירופה. וכך נשארו בכפר של 900 תושבים 250 בלבד, שגילם הממוצע הוא 90... כן, עד כדי כך עזוב שם... אפשר לספר על הבנות המדהימות שזכיתי להכיר, מוכשרות, יצירתיות, מפרגנות ומקסימות, כל אחת בדרכה. אפשר לצלול לתוך עולם הצילום המרתק. ממש מרתק. אלה לדעתי כמה מהתמונות היותר טובות שצילמתי בבולגריה. אני, שלא הספקתי אפילו לפתוח את המצלמה מהאריזה לפני שנסעתי לסדנה. שאפו גדול לאפרת. אלה לדעתי כמה מן התמונות היותר טובות שצילמתי בבולגריה: אפשר לשאוב השראה מפסק הזמן של אפרת ומשפחתה בבולגריה. סתם כך באמצע החיים. אפשר להמשיך להתמוגג על הסדנה הזו שאין שניה לה, על המתנות המפנקות שאפרת חילקה לנו בנדיבות גדולה, ובעיקר על הפיות של טל דבש, שהיא בעצמה מן פיה שכזו. אפשר עוד ועוד, ואפשר, כמובן, לספר גם על האוכל המשובח שבישלה לנו נורה, חמותה (הבולגריה) של אפרת, שכל כולו צמחוני (עם דגים), מקומי, טרי, טעים להפליא ומוגש באופן כובש, פשוט כך. 3 ארוחות מלאות ביום - החל משישי בערב ועד ראשון בערב. הנה כמה דוגמאות שאהבתי במיוחד: בסוף בקשנו וגם קבלנו מתכונים, כי איך אפשר שלא? אז הנה המתכון הבולגרי הראשון שלי - פודינג לחם עם שוקולד תפוז. קינוח שתמיד הייתי כל כך חשדנית לגביו, אבל התגלה כשוס אדיר, וכמעט בלי עבודה, חמש דקות והפרוייקט בתנור. ממש ממש ממליצה. פודינג לחם עם שוקולד-תפוז מה נצטרך? 2 כפות חמאה 1 חלה מתוקה (לא כל כך טריה) פרוסה 200 גר' שוקולד צ'יפס (אני השתמשתי במעורב - מריר + חלב) 3-4 כפות גרידת תפוז 1 ליטר חלב 6-8 ביצים 1 ורבע (250 גר') סוכר ומה עושים? 1. מחממים תנור לחום בינוני-נמוך (160 מעלות). 2. משמנים בנדיבות תבנית אחת גדולה (30X40 ס"מ) או 2 קטנות (20X25 בערך). 3. מרפדים את תחתית התבנית בפרוסות חלה. את השאריות שומרים להמשך. 4. מפזרים על החלה שוקולד צ'יפס וגרידת תפוז. דרך אגב, נורה, שנתנה לנו את המתכון, אמרה שהיא משתמשת בשוקולד בטעם תפוז שהיא קוצצת. גם זו אופציה מעולה וקיצור דרך נוסף כי לא צריך להתעסק עם הגרידה. ועוד משהו: חשוב מאוד שיהיה שוקולד צ'יפס איכותי!!! אם אין משהו כזה בהישג יד - עדיף לקנות שוקולד טוב ולקצוץ אותו קצת. 5. מפזרים מעל חתיכות קטנות של חלה שנשארה לנו. 6. טורפים היטב בקערה גדולה את החלב עם הסוכר והביצים עד שכל הסוכר נמס. 7. יוצקים את התערובת הנוזלית בעדינות לתוך התבנית, ונזהרים שכל הקונסטרוציה לא תזוז ותתפזר לכל עבר. החלה תצוף וזה בסדר, צריך רק לוודא שהיא ספוגה בנוזלים. מכניסים לתנור החם למשך שעה ורבע או קצתי יותר עד שהמאפה מזהיב. 8. מוציאים את הפלא מהתנור. המאפה יהיה תפוח מאוד וייראה נפלא. נותנים לו להצטנן מעט ומגישים חמים או בטמפרטורת החדר. אם המאפה חם - אפשר לבצוע מנות בכף גדולה, ואם כבר הספיק להתקרר קצת - אפשר גם לחתוך בסכין. 9. כל כך טעים, כל כך מנחם, כל כל חורף וכל כך בולגריה. מתכון מנצח, פשוט כך. אם אהבתם אולי תרצו לנסות מתכון נוסף שהבאתי מבולגריה - אורז עם תרד של נורה.

הפורל הוא אחד הדגים האהובים עלי. כמו הסלמון בן משפחתו, הוא גדל במים מתוקים וקרים, בטמפרטורה של כ-12 עד 14 מעלות. בגלל נטייתו לשחות נגד הזרם צורתו מאורכת, בשרו מוצק והוא דל בשומן ועשיר באומגה 3, על כל יתרונותיה הידועים והמוכחים, כגון: מניעת מחלות לב והקטנת שיעור התמותה מהתקפי לב; הפחתת הסיכון לסוגים אחדים של סרטן. הפחתה של מחלות הקשורות בדלקות מעיים ודלקות כלי דם. הפחתה של הפרעות בתפקוד הכליות. הגברה של חדות הראיה. שיפור הפעילות המוחית כגון ריכוז, למידה וזיכרון. מיתון דיפרסיות. הקטנת הצמיגות בדם והורדת ה"דביקות" של טסיות הדם בעורקים ועל ידי כך גורמת להפחתה משמעותית של הסיכוי להתקפי לב. הקטנת רמת הטריגליצרידים (שומנים) בדם דבר חשוב במיוחד לבעלי כולסטרול גבוה. והוא לא רק בריא... הפורל נחשב לדג טעים במיוחד. הוא נוח להכנה, מתאים למגוון צורות בישול (טיגון, אפיה, גריל, בישול ועוד), מקבל באהבה כל שילוב וכל תיבול, ואם לא די בכך - מצטיין במיעוט עצמות, מה שהופך אותו לדג ידידותי ומתאים גם לילדים. אז נכון, הוא קצת פחות פוטוגני מבן זוגו הסלמון הורדרד, אבל גם לזה נמצא פתרון. בימים אלה ממש משיקה חברת בלדי, המתמחה בעיבוד, ייצור, ייבוא ושיווק של מוצרי בשר, בקר, עוף ודגים, מוצר חדש: סטייק פורל ים נורבגי. המוצר, המגיע אלינו היישר מהפיורדים הידועים של נורבגיה, מכיל, עפ"י הצהרת היבואן, 100% דג, לא מעובד, ללא כימיקלים, וללא תוספת מים. הוא מצטיין בכל יתרונות הפורל, ובנוסף לכך - הוא בעל צבע אדמדם עמוק ומקסים במיוחד. בן דודו של הסלמון, כבר אמרנו? תראו כמה הוא חתיך... שמעתי ונדלקתי. מיד התנדבתי לקבל את המוצר להתנסות. ובעוד הפורל ממתין במקרר לארוחת ערב שבת, ובעודי מתלבטת בשאלת הטיפול ההולם עבורו, נתקלתי בצ'רביל. הצ'רביל הוא ירק דומה במראהו לפטרוזיליה או כוסברה אך מתאפיין בטעם עדין של אניס. מקורו בקווקז, משם התפשט לאירופה ואסיה המערבית. הצ'רביל הוא מרכיב קבוע בתערובת התבלינים הצרפתית (fine herbes) ומשמש לתיבול סלטים, מרקים, ביצים, עופות וכמובן גם דגים. הצ'רביל אינו דייר קבוע בדוכני הירק במרכולים, ואני מצאתי אותו בשוק החקלאים החברתי של עץ השדה בגבעת עדה. אם לא מצאתם צ'רביל - אפשר להחליף אותו בכוסברה, פטרוזיליה, טרגון, טימין או כל עשב אחר שאתם אוהבים. ואחרי כל ההקדמות - הנה הגענו לרגע הגדול, המתכון: פורל ים נורבגי בשום וצ'רביל (ל-6 סועדים) מה נצטרך? 6-8 מנות סטייק פורל ים נורבגי (ניתן להשיגו ברשתות השיווק הבאות: מחסני השוק, סופר ספיר, ויקטורי, סופר ברקת, רשת קו-אופ שופ, מגה, יוחננוף, מחסני להב, פרש מרקט ורמי לוי. מחיר מומלץ לצרכן 44.90 ₪ עד 49.90 ₪ לק"ג) 1/4 כוס שמן זית איכותי (אני משתמשת בשמן זית של עץ השדה) 2 לימונים גדולים ועסיסיים 6-8 שיני שום פרוסות צרור קטן של צ'רביל (או ירק אחר לבחירתכם) מלח ומה עושים? 1. סוחטים לימון אחד ומעבירים לקערה בינונית. 2. מוסיפים לקערה שמן זית. 3. כותשים את השום או פורסים דק מאוד ומוסיפים לקערה. 4. קוצצים דק את הצ'רביל ומוסיפים לקערה. 5. ממליחים, ומערבבים היטב את כל החומרים. 6. מכניסים את נתחי הדג למרינדה, והופכים אותם כך שיהיו מצופים מכל הצדדים. 7. נותנים לדג לעמוד כך במשך שעה לפחות (ועד לילה). 8. מחממים תנור לחום בינוני-גבוה (190 מעלות). משמנים תבנית במעט שמן זית, מסדרים עליה את נתחי הדג, ושופכים עליהם את המרינדה. מכסים. 9. מכניסים לתנור למשך 20 דקות. מסירים את הכיסוי ומשאירים בתנור למשך 5-10 דקות נוספות. 10. מגישים עם פלחי לימון דקיקים וסלט טוב בצד. #דגים #ראשהשנה

רגע אחרי ט"ו בשבט. רגע אחרי שהכנו כדורי תמרים, דבלים עם אגוזים, ואגוזים עם מרציפן. רגע אחרי שאפינו חיתוכיות פלורנטין מפירות יבשים ועוגיות פנפורטה במיוחד לחג, רגע אחרי שערכנו מגשי פירות יבשים מכל מין וסוג, ובעיקר - רגע אחרי שנהנינו מכל הטוב הזה, עדיין נותרה במזווה קופסה אחת של פירות יבשים - כאלה ואחרים, בעיקר שאריות, אם להודות על האמת. אז רגע לפני שזורקים את השאריות (ולו כדי לפנות מקום לחג הבא), הנה מתכון לעוגת פירות יבשים. זו עוגה טעימה ועשירה, ססגונית ומסוגננת, ובעיקר מפנקת, שמתאימה לטו בשבט, לניצול שאריות של פירות יבשים, סתם כך באמצע השבוע ליד הקפה או לשבת חורפית במיוחד. המתכון לתבנית סבתא גבוהה עם חור בקוטר 24/26 ס"מ (או לשתי תבניות אינגליש קייק): אז מה נצטרך? 300 גר' פירות יבשים מסוגים שונים - קצוצים או חתוכים לרצועות. אתם מוזמנים להשתמש בכל פרי שאהוב עליכם, אני בחרתי בקוביות אננס ופאפיה מיובשים, חמוציות, דבלים ומשמש מיובש - איזו צבעוניות הורסת. או בהזדמנות אחרת - דבלים, משמשים ודובדבנים. בקיצור, נצלו את השאריות. ומה עוד? 1/2 כוס יין אדום מתוק וטעים 300 גרם (1.5 כוסות) סוכר 3 ביצים L (או 4 ביצים M) 200 גרם חמאה רכה מאוד 200 גר' (1 גביע) שמנת חמוצה כמה טיפות תמצית ורדים משובחת 1 חבילה קטנה (350 גרם) קמח תופח (שהם 2.5 כוסות קמח + 1 שקית אבקת אפיה) ומה עושים? 1. מערבבים את הפירות היבשים עם היין אדום בקערה ומשהים כחצי שעה עד לילה. 2. מחממים תנור ל-180 מעלות. 3. מקציפים את הביצים עם הסוכר בקערת מיקסר עד שהתערובת בהירה ותפוחה מאוד. 4. מוסיפים חמאה בהדרגה, עד שכולה נבלעת בבלילה. 5. מסננים את הפירות המושרים. 6. את היין (בערך 1/4 כוס) מוסיפים לתערובת שבמיקסר יחד עם השמנת החמוצה ומי הורדים, ומערבבים היטב. 7. מוסיפים קמח ומערבלים קצרות רק עד שהקמח נטמע בתערובת ולא יותר. 8. מוסיפים את הפירות לתערובת ומקפלים בעדינות רבה בעזרת מרית עד לפיזור אחיד של הפירות. 9. מעבירים לתבנית משומנת היטב (תבנית סבתא גבוהה עם חור בקוטר 24/26 ס"מ או שתי תבניות אינגליש קייק. 10. אופים 40-50 דקות בחום בינוני 175-180 מעלות (כל אחת מכירה את התנור שלה). בתבנית אינגליש זמן האפיה יתקצר ל 35-40 דקות. 11. מצננים היטב ומעבירים לצלחת הגשה. מפדרים במעט אבקת סוכר, ומגישים. ובשנה הבאה - אתם מוזמנים להכין את העוגה במיוחד לחג. ערכים תזונתיים (לצורך החישוב לקחתי בחשבון 150 גר' דבלים + 100 גר' משמש מיובש + 50 גר' דובדבנים מסוכרים) 316 קלוריות ל-100 גר' פרוסה אחת (עוגה = 30 פרוסות) = 179 קלוריות לערכים תזונתיים מלאים - לחצו על הכותרת

מאז שחזרתי מבולגריה אני חולמת על האורז עם תרד של נורה. על הנסיעה שלי לסדנת צילום בבולגריה כבר סיפרתי. חזרתי משם עם כמה מתכונים נהדרים, והמתכון הזה הוא אחד האהובים על כל בנות הסדנה. אז השבוע סוף סוף הכנתי אורז עם תרד של נורה, מלכת המטבח הבולגרי. כדרכי אני מגוונת ומוסיפה משהו משלי – אם כבר תרד, אז למה לא מנגולד? ואם כבר ירוקים – אז אפשר להוסיף קצת צ’רביל (הירק הכי טרנדי במטבח שלי, כאן אפשר לקרוא מה זה בדיוק ואיפה משיגים), ואם כבר צ’רביל בעל הניחוח האניסי העדין – אז לא נוותר של מעט זרעי אניס לבוסט נוסף של הטעמים… וכמו בכל סיר של אורז אני מוסיפה קצת דוחן לבריאות שלמה, ובקיצור – חגיגה שלמה בסיר. אז הנה המתכון המלא (ובסוגריים – המתכון המקורי של נורה), מוקדש באהבה לכל חברותי לסדנה, ובעיקר – לאפרת לוזנוב: מה נצטרך? 3-4 כפות שמן זית (במקור: סתם שמן) 1 בצל גדול 0.5 ק”ג תרד (במקור: 1 ק”ג תרד) צרור גדול של מנגולד (במקור: ללא מנגולד) 2 כוסות אורז (במקור: 1.5 כוסות) 1/4 כוס דוחן (לא חובה, ולא מופיע במתכון המקורי) מלח, פלפל שחור תבלינים נוספים: 1/2 כפית כמון טחון, 1/2 כפית כוסברה טחונה, 1/2 כפית סומק, קמצוץ זרעי אניס כתושים (במקור: 1 כפית פפריקה) ומה עושים? 1. מחממים את השמן בסיר רחב וגדול על אש נמוכה. 2. קוצצים את הבצק ומוסיפים לשמן. מטגנים 5-10 דקות בחום נמוך, מערבבים מדי פעם. המטרה היא שהבצל יתרכך ויזהיב קלות, לא יותר מזה. הטיגון בחום נמוך (שדומה יותר לאידוי בשמן) מבטיח שהבצל לא יישרף או ייחרך. 3. בינתיים שוטפים היטב את התרד והמנגולד, וקוצצים אותם גס. 4. מוסיפים לבצל את התבלינים ומערבבים היטב. 5. מוסיפים לסיר את התרד והמנגולד הקצוצים ומבשלים עד שהם משנים צבע ומאבדים נפח. 6. מוסיפים לסיר 3 כוסות מים (במקור: 2-3 כוסות עד לכיסוי התרד) ומביאים לרתיחה. 7. בינתיים שוטפים את האורז ומסננים. 8. מוסיפים את האורז לסיר עם עוד 2-3 כוסות מים (תלוי כמה נוזלים יש בסיר) ומבשלים עד שהאורז מוכן. טועמים ומתקנים תיבול. 9. פותחים את הסיר וממשיכים לבשל על אש נמוכה עד הנוזלים המיותרים מתאדים והאורז מתייבש מעט (במקור: מעבירים לתבנית (ללא כיסוי) ומייבשים למשך כמה דקות בתנור בחום בינוני 180 מעלות). 10. מעבירים לצלחת הגשה, ומתענגים. #מתכון #בלוגאוכל #צמחוני #טבעוני #אורז #בולגריה #תרד #מנגולד #ראשהשנה

כבר סיפרתי כאן על ארגז הירקות שקבלתי מעופרי זוטא, ירקות מהגן האקולוגי של ערן הגנן. ארגז של כרישה, מנגולד, בזיליקום, בצל ירוק, פטרוזיליה, תרד, חצילים, מלפפונים, תפוחי אדמה, דלורית ואפילו מלון אחד כתום יפהפה. ארגז שנתן לי כל כך הרבה השראה ותשוקה לבשל. ממש בסוגריים אני רוצה לאמר שתשוקה היא חלק מאוד משמעותי בחיי, אפשר לקרוא על זה כאן. אבל אם נחזור לארגז – התחלתי בקציצות מנגולד וכרישה, ואחרי שהכנתי, טעמתי, התעלפתי והתעשתתי (על כל זה תוכלו לקרוא בפוסט של הקציצות), עברתי לטפל במלפפונים. גילוי נאות: מלפפון זה ממש לא הירק שלי. משחר ילדותי אני לגמרי עגבניה, ומלפפון אצלי זה בערבון מוגבל. 1/2 מלפפון תמיד יספיק לי ואם אפשר לוותר לגמרי – גם טוב. אבל עם המלפפונים של הארגז נכונה לי חוויה מתקנת. איזו בשרניות, איזו קרנצ’יות, תענוג אמיתי. אני אוכלת 2 מלפפונים בבת אחת (כן, כן, אני) ומיד מכינה סלט של מלפפונים ובזיליקום (לא רק לעגבניה מגיעה להנות מהעלים הנפלאים האלה). מה בסלט? 4 מלפפונים שטופים היטב חצויים לאורך וחתוכים לפרוסות ברוחב אצבע בערך. צרור בזיליקום חתוך לרצועות דקות 1 צנון או כמה צנוניות טריות (לא הסוג הגמדי שנמכר בשקיות) – חתוכים לקוביות 1 קולרבי צעיר וטרי – חתוך לקוביות ומה עושים? מערבבים את כל מרכיבי הסלט בקערה. מתבלים במעט שמן זית, מיץ לימון (תמיד סחוט טרי) מלח, ומעט פלפל. זה הכל. כל כך פשוט ומהיר, אבל זה בדיוק הענין. כשהירקות כל כך טריים וטעימים, ממש לא צריך להתאמץ. למען הסר ספק: את ארגז הירקות רכשתי בתמורה מלאה. לא התבקשתי לכתוב פוסט ואני לא מקבלת כל תמורה עבורו. אין כאן קידום, אין כאן תוכן מסחרי ואין כאן דבר מלבד פירגון למוצר מצויין ולחברה יקרה. #מלפפון #סלט