פודינג לחם הוא קינוח שעד לאחרונה פשוט לא עשה לי את זה. הייתי נתקלת במתכון, מעקמת קלות את הפרצוף וממשיכה הלאה. אבל כל זה השתנה לאחרונה בעקבות הביקור שלי בבולגריה.
לבולגריה נסעתי במסגרת חגיגות ה-50 שלי. החלטתי לחגוג לעצמי ב-50 חגיגות קטנות (גם אם זה יקח שנתיים). סדנת צילום היתה ברשימת החגיגות כבר מימיה הראשונים. ואז נתקלתי לגמרי במקרה (או שאין מקריות בחיים...) בהזמנה לסדנת הצילום של אפרת לוזנוב בבולגריה. תוך 5 דקות בדיוק (הזמן שלקח לי לקרוא את הפוסט המקסים של אפרת) - כבר הייתי רשומה לסדנה. הזמנתי טיסה, קניתי מצלמה (עד אז צילמתי בטלפון המסור שלי), והנה אני בדרך. לא יודעת כלום על בולגריה, לא ממש יודעת מי זו אפרת, לא יודעת כלום על הבנות שיהיו בסדנה (חוץ מיונית צוק חברה ובלוגרית אחת ויחידה, שדרכה גם נחשפתי לסדנה), לא יודעת כלום על המצלמה שקניתי (חוץ מזה שהבן שלי הספיק לטעון אותה עבורי). העיקר שאני חוגגת.
אפשר לספר בלי סוף על הסדנה הזו, סדנת כריסמס.
אפשר לספר על בולגריה הגוועת, שהגידול הטבעי שלה שלילי וכל הצעירים עוזבים אותה לטובת מחוזות אחרים באירופה. וכך נשארו בכפר של 900 תושבים 250 בלבד, שגילם הממוצע הוא 90...
כן, עד כדי כך עזוב שם...
אפשר לספר על הבנות המדהימות שזכיתי להכיר, מוכשרות, יצירתיות, מפרגנות ומקסימות, כל אחת בדרכה.
אפשר לצלול לתוך עולם הצילום המרתק. ממש מרתק. אלה לדעתי כמה מהתמונות היותר טובות שצילמתי בבולגריה. אני, שלא הספקתי אפילו לפתוח את המצלמה מהאריזה לפני שנסעתי לסדנה. שאפו גדול לאפרת.
אלה לדעתי כמה מן התמונות היותר טובות שצילמתי בבולגריה:
אפשר לשאוב השראה מפסק הזמן של אפרת ומשפחתה בבולגריה. סתם כך באמצע החיים.
אפשר להמשיך להתמוגג על הסדנה הזו שאין שניה לה, על המתנות המפנקות שאפרת חילקה לנו בנדיבות גדולה, ובעיקר על הפיות של טל דבש, שהיא בעצמה מן פיה שכזו.
אפשר עוד ועוד, ואפשר, כמובן, לספר גם על האוכל המשובח שבישלה לנו נורה, חמותה (הבולגריה) של אפרת, שכל כולו צמחוני (עם דגים), מקומי, טרי, טעים להפליא ומוגש באופן כובש, פשוט כך. 3 ארוחות מלאות ביום - החל משישי בערב ועד ראשון בערב. הנה כמה דוגמאות שאהבתי במיוחד:
בסוף בקשנו וגם קבלנו מתכונים, כי איך אפשר שלא? אז הנה המתכון הבולגרי הראשון שלי - פודינג לחם עם שוקולד תפוז. קינוח שתמיד הייתי כל כך חשדנית לגביו, אבל התגלה כשוס אדיר, וכמעט בלי עבודה, חמש דקות והפרוייקט בתנור. ממש ממש ממליצה.
פודינג לחם עם שוקולד-תפוז
מה נצטרך? 2 כפות חמאה 1 חלה מתוקה (לא כל כך טריה) פרוסה 200 גר' שוקולד צ'יפס (אני השתמשתי במעורב - מריר + חלב) 3-4 כפות גרידת תפוז 1 ליטר חלב 6-8 ביצים 1 ורבע (250 גר') סוכר
ומה עושים?
1. מחממים תנור לחום בינוני-נמוך (160 מעלות).
2. משמנים בנדיבות תבנית אחת גדולה (30X40 ס"מ) או 2 קטנות (20X25 בערך).
3. מרפדים את תחתית התבנית בפרוסות חלה. את השאריות שומרים להמשך.
4. מפזרים על החלה שוקולד צ'יפס וגרידת תפוז.
דרך אגב, נורה, שנתנה לנו את המתכון, אמרה שהיא משתמשת בשוקולד בטעם תפוז שהיא קוצצת. גם זו אופציה מעולה וקיצור דרך נוסף כי לא צריך להתעסק עם הגרידה.
ועוד משהו: חשוב מאוד שיהיה שוקולד צ'יפס איכותי!!! אם אין משהו כזה בהישג יד - עדיף לקנות שוקולד טוב ולקצוץ אותו קצת.
5. מפזרים מעל חתיכות קטנות של חלה שנשארה לנו.
6. טורפים היטב בקערה גדולה את החלב עם הסוכר והביצים עד שכל הסוכר נמס.
7. יוצקים את התערובת הנוזלית בעדינות לתוך התבנית, ונזהרים שכל הקונסטרוציה לא תזוז ותתפזר לכל עבר. החלה תצוף וזה בסדר, צריך רק לוודא שהיא ספוגה בנוזלים. מכניסים לתנור החם למשך שעה ורבע או קצתי יותר עד שהמאפה מזהיב.
8. מוציאים את הפלא מהתנור. המאפה יהיה תפוח מאוד וייראה נפלא. נותנים לו להצטנן מעט ומגישים חמים או בטמפרטורת החדר. אם המאפה חם - אפשר לבצוע מנות בכף גדולה, ואם כבר הספיק להתקרר קצת - אפשר גם לחתוך בסכין.
9. כל כך טעים, כל כך מנחם, כל כל חורף וכל כך בולגריה. מתכון מנצח, פשוט כך.
אם אהבתם אולי תרצו לנסות מתכון נוסף שהבאתי מבולגריה - אורז עם תרד של נורה.
