בסוף השבוע הזה אנחנו חוגגים יום נישואים, ולא סתם יום נישואים, אלא אחד עגול מיוחד - יום נישואים 30.
חתונת חורף, במקרה שלי, התבקשה מאליה. כלה שזופה הרי לא אהיה, אז עדיף כבר שאתחתן בחורף. וכך היה.
ולא סתם חורף, חורף 1991, 9.1.1991. שבוע בדיוק לפני מלחמת המפרץ (הראשונה).
ומאז אנחנו יחד...
30 שנה יחד - מצא את ההבדלים
ומכיוון שלא מזמן חגגתי 55, חישוב פשוט מראה שאני נמצאת עם בעלי הרבה יותר מאשר בלעדיו (וזה עוד בלי לקחת בחשבון את השנים שחיינו וגרנו ביחד לפני החתונה). בקיצור... חתיכת חיים משותפים יש לנו כאן, ובהחלט סיבה למסיבה.
מסורתית (אותה מסורת שמכנה 25 שנות נישואים כחתונת הכסף ו-50 שנות נישואים כחתונת הזהב) נחשב יום נישואים ה-30 ל'חתונת הפנינה'. למה דווקא חתונת פנינה? לא הצלחתי לברר, אבל כפי שתראו בהמשך, פריט הטריוויה הזה ישמש לי כהשראה לארוחה כולה.
חגיגות, כידוע, הן לא בדיוק צו השעה. ואני לא מתכוונת למסיבה רבת משתתפים של חידוש נדרים, ממש לא. אפילו ללכת למסעדה טובה (עם הילדים או בלעדיהם) אי אפשר בימי הסגר המהודק הזה, שלא לדבר על סופ"ש מפנק באווירה מושלגת ורומנטית באחת מארצות הצפון מול אח בוערת וערמונים מתפצחים, או סתם בית מלון טוב ואפילו צימר היה יכול להיות נפלא. אבל כל אלה יחכו להזדמנות אחרת. השבוע נחגוג בבית, ואפילו לא בהרכב מלא, בכל זאת גם בצה"ל סגר ולא כל החיילים חזרו הביתה. אז נשארנו - בברכה ובשמחה - עם מתנה וארוחה.
מתנת יום הנישואים
מעט אחרי שובי לעבודה אחרי לידה רביעית ואחרונה נגנב התיק שלי, ובתוכו הארנק, ובתוכו טבעת הנישואים שלי. הטבעת שכל כך אהבתי. מאז אני מחכה לטבעת חדשה, והנה, אחרי כמעט 19 שנה(!) זה קרה.
'אני רוצה בדיוק אותה טבעת כמו שהיתה לי' אני לוחשת לבעלי ויודעת שזו משאלת לב יומרנית במיוחד, אבל זה מה שאני רוצה.
נכנסת לאינטרנט, אתר ראשון מבין אלפי אתרי תכשיטים. גוללת, גוללת ולא מאמינה למראה עיני, הנה היא שם - הטבעת שלי. משאירה הודעה ומקווה לטוב.
כבר למחרת מתקשרים אלי. את מידת הטבעת שלי אני לא יודעת, אז מזמינים אותי לחנות. יוצאת מוקדם מהעבודה ומגיעה. החנות חצי סגורה (בכל זאת סגר) אבל מאפשרים לי להכנס. כל התכשיטים בכספת. מתחילים להוציא עבורי מגש, ועוד מגש, ועוד אחד, ובמגש הרביעי - הנה היא, הטבעת שלי, זהה לחלוטין לטבעת הנישואים המקורית. דוגמה אחת בלבד יש בחנות ולמרבה הפלא היא בדיוק, אבל בדיוק, במידה שלי. אני לא מהססת לרגע, מבקשת מיד אריזת מתנה חגיגית במיוחד, מגיעה הביתה ומוסרת את האוצר אחר כבוד לבעלי, שיעניק לי את המתנה ביום המיוחל.
מפה לשם, היום הגדול הגיע, ואני משנסת מותניים ונכנסת למטבח להכין ארוחה שתכבד את הארוע, והקונספט שלי הפעם, בהשראת 'חתונת הפנינה' הוא - ארוחה בלבן.
עיצוב השולחן
כמו בכל ארוחה, גם הפעם, חווית הארוחה הלבנה מתחילה בעיצוב שולחן - לבן וחגיגי
כיאה וכיאות למעמד.
אני, כדרכי, התגבשתי על קונספט הארוחה רק בחמישי בלילה (כל השבוע אני עסוקה מדי לזוטות מעין אלה...). שישי בבוקר הוקדש לקניות ושעות אחה"צ לבישולים (בין לבין - שנ"צ קודש של יום שישי עליה אני לא מוותרת, גם אם יתהפך העולם). כך שהרבה זמן לתכנון ועריכת השולחן לא נותר לי (ולא רק השבוע). ובכל זאת - מפה לבנה, כלים לבנים, סידור מרכזי בלבן-ורוד (שאני שומרת לזמנים שכאלה), וזה כבר נראה בסדר.
אם בכל זאת יש לכם יותר זמן, הנה כמה תמונות של שולחנות ערוכים בלבן שאספתי ברשת להשראה* (ותודה ל-Pinterest).
תפריט
כשיש לנו כזה שולחן לבן יפהפה, רק מתבקש שגם המנות עצמן יהיו כולן בלבן. הרי לא יעלה על הדעת (אם רוצים לשמור על אווירה רומנטית של חתונה וכו') להפיל על השולחן העדין והמעודן הזה הזה פצצות של צבע מהמטבח המקסיקני או הים-תיכוני. אלה וגם אלה יחכו, בכל הכבוד, להזדמנות אחרת. הפעם - גם המנות שלי יהיו לבנות.
גבינות ומוצרי חלב, דגים לבנים, ירקות כמו כרובית או קולרבי, עוגת גבינה... באמת לא חסרים מאכלים לבנים, והם כולם נהדרים.
תפריט הארוחה (6 סועדים)
רביולי בטטה ברוטב שמנת רוקפור (בהגשה אישית)
מרק ארטישוק ירושלמי (עם קרוטונים)
פילה דניס בתנור
ניוקי תפו"א בחמאת מרווה
סלט קולרבי וצנון עם קוביות פטה ושקדים
עוגת גבינה אפויה עם שטרויזל
גיוונים ותוספות:
את הרביולי אפשר להחליף ברביולי ערמונים בקרם ערמונים או כל פסטה אחרת ברוטב שמנת. כמו כן, אפשר להגיש כחלק מהמנה העיקרית (ולא כמנה ראשונה נפרדת).
אופציה נוספת לעיקרית - המבורגר עוף וכרובית או כל מנה של חזה עוף.
במתכון של מרק הארטישוק ויתרתי עת הגזר והחלפתי כוס אחת מהנוזלים בחלב, כדי להגיע למראה לבן ונקי יותר. אפשר להחליף במרק כרישה.
סלט פרחי כרובית - אפשר להחליף בסלט כרובית ותרד.
עוד תוספות אפשריות: צזיקי (בקיץ), פלטת גבינות עם לחמניות או חלה מתוקה, בלינצ'ס עם תרד או פטריות.
לקינוח אפשר לבחור כל עוגת גבינה אפויה בציפוי שמנת חמוצה או קצפת, קרם בוואריה, או סלסילות קדאיף עם קרם מסקרפונה.
וכמובן, כל שינוי אחר שאתם יכולים לחשוב עליו, ובלבד שיישמר הצבע הלבן, שיבטיח את חגיגיות הארוחה.
הפלייליסט של חתונת הפנינה
כמה שבועות לפני החתונה (זו מ-1991) נפגשנו עם הדי-ג'יי, אחד המוכרים ביותר אי אז בראשית שנות ה-90'. המטרתי עליו רשימת בקשות שהייתה מספיקה (לדבריו לפחות) לשלוש חתונות. ובסוף - הוא ניגן מה שהוא רצה...
כמובן שבמהלך החתונה עצמה הנושא לא היה בראש מעייני. ועל אף שבוידאו של החתונה רואים שאני ניגשת אליו מדי פעם ומבקשת שירים כאלה ואחרים, את השוק האמיתי חטפתי בפעם הראשונה (ומסיבה זו גם האחרונה) שצפיתי בסרט החתונה.
אז הנה ההזדמנות של לתיקון - פלייליסט של שירים שרציתי שיהיו בחתונה שלי (רק חלק מהם כמובן, בטח אזכר בנוספים בהמשך). דרך אגב, השיר הראשון הוא שיר הסלואו שלנו (בזה לפחות הדי ג'יי לא פישל...). מקווה שתהנו!
Comments