יהודים, מנין באתם?

המראה החיצוני שלי לא מסגיר את שורשי הפורטוגליים, אבל הם בהחלט קיימים, ואף הובילו אותי לאחרונה לרכוש דירת סטודיו קטנה ומקסימה בפורטו. עבורי זו לא סתם השקעה, אלא ממש חיבור לשורשים ומהמקום הזה אני מנסה להבין ולהכיר את ההיסטוריה של היהודים בפורטוגל. בפוסט הזה אני מנסה להתחקות אחר שורשיה של הקהילה היהודית בפורטוגל, להבין מנין הגיעו יהודים לפורטוגל, מתי ואיך.

בינתיים אין מתכונים פורטוגליים (גם זה יגיע, אני עדיין מנסה לפתח את המטבח הזה), אבל אולי תמצאו עניין בסיפור. או בדירה (קישור להזמנה בסוף הפוסט).

ככל הידוע מספר לא גדול של יהודים חיו בחצי האי האיברי, כבר מימי האימפריה הרומית (יתכן כי מדובר במגורשים בעקבות מרד בר כוכבא). קיימים ממצאים ארכיאולוגיים בודדים מהמאות הראשונות לספירה, המעידים על כך, אם כי רובם ככולם בתחומי ספרד של היום.

חצי האי איברי עבר תהפוכות רבות במשך השנים. החל משנת 585 לספירה, מצוי האזור כולו בשליטת הוויזיגותים - שבטים פאגאנים שמקורם עפ"י המשוער בדרום סקנדינביה. הם נלחמו משך מאות שנים באימפריה הרומית נחלו לא מעט ניצחונות והתקדמו בהדרגה דרומה. בשלב מסוים התירו להם הרומאים להשתקע באזור צרפת של ימינו, אך בהמשך היחסים בין הוויזיגותים לרומים שבו והתערערו. הוויזיגותים נדחקו דרומה לחצי האי האיברי ובהדרגה השלימו את כיבושו.

הויזיגותים | By Serafín María de Sotto, Conde de Clonard - http://bibliotecavirtualdefensa.es/BVMDefensa/i18n/consulta/registro.cmd?id=4701, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=47068282

בשנת 711 החלה הפלישה המוסלמית לחצי האי האיברי. בשנת 712 כבשו המוסלמים את טולדו, בירת ממלכת הוויזיגותים. לאחר מכן הם המשיכו להתקדם במהירות צפונה ועד שנת 716 היה נתון כל חצי האי האיברי (למעט רצועה צרה בצפונו) תחת שלטון מוסלמי, שנמשך סה"כ למעלה מ-800 שנים. תקופה זו, ובעיקר המאות ה-9 עד ה-13 נחשבת לתור הזהב של יהדות ספרד (לא פורטוגל).

החל מסוף המאה השמינית ובמשך 700 שנים (עד לסוף המאה ה-15) אנו עדים לתהליך הרקונקיסטה -  כיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי מספר ממלכות נוצריות מצפון חצי האי האיברי, ביניהן דוכסות אחת קטנה ושאפתנית פורטוקולה שמה, באזור פורטו וצפון פורטוגל כפי שהיא מוכרת לנו היום.

ב-25/7/1139, כחלק ממלחמות הרקונקיסטה, הביסה דוכסות פורטוקלה, על אף נחיתות מספרית, את הכוחות המוסלמים, בקרב הידוע בשם קרב אוריקה. מיד לאחר מכן הכריזה על עצמה הדוכסות כממלכה עצמאית. מנהיגה, אפונסו אנריקש, הוכתר למלך תחת השם אפונסו הראשון. הוא ויורשיו המשיכו בכיבוש שטחים והרחבת גבולות הממלכה הפורטוגלית עד לגבולותיה המוכרים של פורטוגל כיום.

המדיניות של המלך אפונסו, המלך הפורטוגלי הראשון, כלפי היהודים (שחיו אז במספר ערים, ביניהן פורטו וליסבון) הייתה מדיניות של הגנה וחסות. מתוך הכרה בכישוריהם ויכולותיהם של היהודים ובתרומתם האפשרית לממלכה, הוא הוא פתח את שערי הממלכה למהגרים יהודים, מאל אנדלוס (דרום חצי האי האיברי) בעיקר בשנת 1148 לאחר פלישת המואחידון - שבטים ברברים מצפון אפריקה, שכבשו את האזור. זה היה גל ההגירה הראשון של יהודים מספרד לפורטוגל.

אפונסו הראשון מלך פורטוגל

אפונסו הראשון מינה את יחיא אבן יעיש – חכם יהודי מכובד ועשיר – לגזבר הממלכה, ובכך נסללה הדרך גם למלכים שבאו אחריו להעסיק יהודים בתפקידים פיננסיים וניהוליים. המלך סנצ'ו הראשון, בנו של אפונסו, המשיך במדיניות האהדה ומתן החסות ליהודים, פרש עליהם את חסותו הישירה והעניק להם הגנה של חוקי המלכות והעיר. הוא מינה את יוסף אבן יחיא (אחיינו של יחיא אבן יעיש) לאלמוסרף (מעין שר אוצר) והתיר לו להקים קהילה יהודית ובית כנסת מפואר בליסבון. המלך הבא, אפונסו השני בנו של סנצ'ו הראשון, אישר אף הוא את הזכויות שהוענקו עד אז ליהודים והרחיב את העסקתם בניהול הממלכה. במסגרת קודיפיקציה של הממלכה כולה הוא קבע מספר חוקים שנועדו להסדיר את היחסים בין יהודים לנוצרים ולמומרים – מצד אחד מטרתו הייתה להגן על היהודים, לאפשר להם חופש פעולה בענייניהם הפנימיים ולחזק את מעמדם כגובי מיסים הכפופים ישירות לכתר, ומצד שני – הם חוייבו לגור ברבעים נפרדים, הוגבלה הריבית שהם יכולים לגבות על הלוואות, נאסר עליהם להעסיק משרתים נוצרים, הם חוייבו לשאת סימן מבדיל על בגדיהם (מגן דוד צהוב), ועוד.

המלך אפונסו השלישי הקים במאה ה-13 חטיבה נפרדת בממשל ליהודים והוא ניסה לנצל את קשריהם הכלכליים הטובים לפיתוח פורטוגל.

במאה ה-14 הואשמו היהודים בהפצת המגפה השחורה (1347 – 1351), אך השלטונות הצליחו למנוע מההמונים לפגוע ביהודים.

גל הגירה שני של יהודים מספרד הגיע לפורטוגל מממלכת קסטיליה (אחת הממלכות בחצי האי האיברי שבעתיד יהיו חלק מספרד המאוחדת), כ-250 שנים מאוחר יותר, החל משנת 1391, לאחר גזירות קנ"א - פרעות שביצעו נוצרים קתולים ביהודים באזורים שהם היום ספרד. היהודים נדרשו להתנצר או לעזוב. לפי הערכות 33%-60% מיהודי ספרד התנצרו (אלה היו למעשה האנוסים הראשונים) והשאר ברחו או גורשו. רבים מהם הגיעו לפורטוגל. בהדרגה גדל מספר היהודים בפורטוגל, והם מילאו תפקיד חשוב בהתיישבות בשטחים שנכבשו על ידי ממלכת פורטוגל באותן שנים. בסיכומו של דבר ובראייה כללית, עד מותו של המלך ז'ואאו ב-8/1433 (למעט תקופה בימי המלך פרדיננד שקדם לו), על אף המגבלות השונות והגעתם של המנזרים הדומיניקנים והפרנציסקנים (שהיו אינקוויזיטורים) לפורטוגל - מצבם של היהודים בפורטוגל היה טוב והם חיו בביטחון.

המלך דוארטי, שעלה לכס המלך אחרי מותו של ז'ואאו, סטה לחלוטין ממדיניות קודמיו ונקט מדיניות עויינת כלפי היהודים. דוארטי אכף באופן דווקני חוקים שנחקקו בעבר אך לא נאכפו - למשל: החובה לענוד סימן מבדיל מעל הבגד, האיסור להעסיק משרתים נוצרים, נאסרו כליל יחסי מין בין יהודים לנוצרים (העונש על כך היה גזר דין מוות) ועוד. אפונסו החמישי שירש את הכתר מדוארטי נקט במדיניות נוחה ליהודים אך הקורטס (מוסד פרלמנטרי הכולל נציגים של האצולה הכמורה והערים) הפגין כלפי היהודים יחס שלילי ביותר. מדיניותו החיובית של המלך לא הצליחה למנוע את התעמולה והפעילות נגד יהודים. מגמה זו המשיכה עם עלייתו לשלטון של ז'אאו השני, שגילה הבנה לרגשות נגד היהודים ולביקורת שהושמעה נגדם ובכך עודד את הכוחות המתנגדים ליהודים.

צו הגירוש של יהודי ספרד, 1492

וכך אנו מגיעים לשנת 1492 ולגירוש ספרד. 100 שנה לאחר פרעות קנ"א גורשו מספרד כל היהודים שסירבו להתנצר. היהודים המגורשים נפוצו לארצות השוכנות לחופי הים התיכון, מדינות צפון אפריקה, מדינות הבלקן באימפריה העותומנית וגם לפורטוגל, שהייתה ארץ יעד רצויה בשל קרבתה הפיזית, השפה הדומה וקיומה של קהילה יהודית פעילה.

ר' יצחק אבוהב, שעמד בראש משלחת של 30 איש, פנה למלך ז'ואאו השני כדי לברר את תנאי קליטתם של יהודים מקסטיליה. ז'ואאו הציע לקלוט 600 משפחות אמידות (תמורת תשלום כופר נכבד) וכן הוצע לכל חברי המשלחת (30 איש כאמור) להתיישב עם משפחותיהם ברח' סאן מיגל בפורטו תמורת מס שנתי כבד.

יהודים אחרים היו אמורים לשלם כופר מופחת תמורת אשרת כניסה ושהות של 8 חודשים. לא מעט, כך מניחים, חצו את הגבול בסתר.

זה היה למעשה גל הגירה שלישי של יהודים מספרד לפורטוגל (אחרי פלישת המואחידון ב-1148 וגזרות קנ"א ב-1391), שהביא לשינוי דמוגרפי וכלכלי עצום של הקהילה היהודית. קודם לגירוש ספרד חיו בפורטוגל כ-30,000 יהודים, בתוך אוכלוסייה של כמיליון תושבים. בעקבות הגירוש גדלה הקהילה היהודית בכ-70,000-120,000 איש עד לכדי 10% ואף יותר מהאוכלוסייה הפורטוגלית.

סמטת הרובע היהודי

ועם זאת, כעבור שנים בודדות בלבד, דבר לא נשאר מהקהילה המפוארת הזו.

על גורלם האכזרי של יהודי פורטוגל, שרבים סבורים שהיה גרוע יותר אף מגירוש ספרד - בפוסט הבא בסדרה.

אם עשיתי לכם חשק ואתם מתכננים נסיעה לפורטו, מוזמנים להתארח בדירה שלי.

למחיר הטוב ביותר הזמינו כאן >>> Luxury Gallery Apartment II

הזמנה ב-Airbnb

הזמנה ב-Booking (הדירה עם המרפסת!)

ואל תשכחו לשתף בחוויות ולספר איך היה (ממש כאן בתגובה לפוסט הזה).