אורז עם עדשים - מג'דרה וקיצ'רי

המג'דרה היא ללא ספק אחד המאכלים המזוהים ביותר עם המטבח הלבנטיני (אותו חלק מזרחי של אגן הים התיכון, בואכה החלק המערבי של אזור הסהר הפורה), ולא בכדי. השילוב של אורז (או בורגול) עם עדשים (מכל סוג) - הוא זמין, משביע, בעל כמות גבוהה של חלבון איכותי, ויותר מכל אלה - טעיםםםם...

המג'דרה מוגשת כחלק ממבחר המזטים בתחילת הארוחה או כתוספת למנה עיקרית. עבור צמחונים וטבעונים זו בהחלט מנה עיקרית ראויה.

בקרב יהודי סוריה ומצרים נהגו לאכול מאכל זה פעמיים בשבוע - חם ביום חמישי בערב, וקר בימי ראשון בצהריים.

יהודי ירושלים נהגו לאכול מאכל זה כחלק מארוחה חלבית, בתוספת יוגורט או גבינה.

אני מבחינתי בדקתי את כל האפשרויות - וכולן תקפות ומומלצות.

אז איך מכינים מג'דרה? כמו בכל המאכלים המסורתיים ורבי התרבויות - תלוי את מי שואלים. אני אביא כאן 3 גרסאות, ואתם מוזמנים לנסות, להתנסות ולאמץ את המג'דרה האהובה עליכם.

מג'דרה של אורז ועדשים חומות/ירוקות - המתכון המסורתי מבית סבתא

זו הגרסה שאני מכירה מהבית (סבתא, אמא וכו') והיא כנראה גם הפופולרית ביותר - אורז, עדשים חומות/ירוקות, בצל מטוגן מעל (או בלי), ויש לכם את זה.

מה נצטרך?

1 כוס עדשים חומות או ירוקות

1 כוס אורז ארוך (פרסי או דומה)

מלח, פלפל שחור, כמון, כוסברה טחונה, כורכום

2 בצלים בינוניים

1/4-1/2 כוס שמן זית לטיגון

ומה עושים?

1. מתחילים בהכנת העדשים. בסיר גדול ורחב (שיכיל בהמשך גם את האורז) שמים עדשים עם שתי כוסות מים. מביאים לרתיחה ומבשלים כ-20 דקות.

2. במקביל - מקלפים את הבצלים, חוצים ופורסים לטבעות דקות. מחממים שמן במחבת גדול יחסית ומתחילים לטגן את הבצל על אש נמוכה, מדי פעם מערבבים. המטרה היא להגיע לקירמול יפה, אבל לעשות את זה לאט לאט עם המון סבלנות כדי שהבצל לא ייחרך אלא רק יזהיב ויתקרמל. כל התהליך יקח 30-40 דקות כמו כלום, וזה בסדר - בסופו של דבר הבצל יהיה מוכן בדיוק יחד עם האורז.

3. נחזור לסיר - כעבור 20 דקות מתחילת בישול העדשים (מצב של ריכוך חלקי) מוסיפים לסיר את האורז עם 2 כוסות מים נוספות.

מבחינת כמות המים ביחס לאורז - מתעלמים מהנוזלים שבסיר, ומוסיפים מים לבישול אורז בכמות רגילה.

4. מתבלים ב-1 כפית גדושה מעט מלח, 1/2 כפית פלפל שחור, 1/2 כפית כמון, 1 כפית כוסברה ו-1/2 כפית כורכום.

5. מביאים לרתיחה ומבשלים כ-20 דקות עד שכל הנוזלים נספגים באורז. לקראת סוף הבישול - טועמים ובמידת הצורך מתקנים תיבול. לאחר שכל הנוזלים נספגים מכבים את האש ומשאירים לעמוד עוד 5-10 דקות.

6. הופכים או מעבירים לצלחת הגשה, מפזרים מעל את הבצל המטוגן (עם השמן, תגיד סבתא) ומגישים.

ערכים תזונתיים (ל-100 גר'):

119.9 קלוריות, 3.6 גר' שומן, 4.4 גר' חלבון, 17.3 גר' פחמימות, 0.0 מ"ג כולסטרול, 0.8 גר' סיבים תזונתיים.

אורז זהב (קיצ'רי)

הקיצ'רי הוא גרסת המטבח העירקי לאורז ועדשים, שהמקור שלה ככל הידוע בהודו.

כאן משתמשים בעדשים כתומות שנוטות להתפורר הרבה יותר בבישול. התוצאה זהובה למראה וקצת יותר דייסתית ונימוחה מבחינת המרקם, והטעם? נפלא!

אני הוספתי גם גזר מגורר (כמו בפילאף או פילאו) שלא קיים בגרסת המקור. לא חובה, אבל לדעתי מוסיף המון.

מה נצטרך?

1/4 כוס שמן זית

2 גזרים גדולים מגוררים

1 כפית שום כתוש (2-3 שיניים)

2 כוסות אורז לבן

2 כוסות עדשים כתומות

1 כפית גדושה תערובת קארי (אני אוהבת מאוד את התערובת של תבליני פרג) (אפשר להחליף ב-1/2 כפית כמון + 1 כפית שטוחה כוסברה + 1/2 כפית כורכום)

1 כפית גדושה מלח

6 כוסות מים

ומה עושים?

1. בסיר גדול מחממים שמן זית.

2. מוסיפים את הגזר ומתחילים לטגן על אש נמוכה עד שהגזר מתרכך.

3. מוסיפים שום ומטגנים עוד 2-3 דקות על אש קטנה (להקפיד שלא ייחרך).

4. מוסיפים אורז, עדשים ותבלינים ומערבבים היטב. מוסיפים את המים הקרים ומביאים לרתיחה. מחלישים את האש ומבשלים 15-20 דקות, עד שכל הנוזלים נספגים והאורז מוכן.

5. משאירים מכוסה עוד 5 דקות ומתנפלים.

לא, האורז לא יוצא אחד-אחד, והתבשיל כולו אפילו קצת דייסתי כי העדשים מתחילות להתפורר בבישול (דומה מאוד לדאל עדשים הודי, וזה בעצם המקור של הקיצ'רי), אבל הכי חשוב - טעים אש, והלוק – זהב.